ליקוטי עיצות – צדיק

צ. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵיזֶה עֲשִׁירוּת הוּא מֵת עַל יְדֵי זֶה, וְלִפְעָמִים גַּם הָעֲשִׁירוּת נֶאֱבָד וְאֵינוֹ נִשְׁאָר אֲפִלּוּ לְבָנָיו. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּת מֵהַצַּדִּיק: (לק”א סי’ ר”מ)

צא. עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד. וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד סִפְּרוּ, שֶׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּהֶם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, וְזֶה הִבְעִיר לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּגְעוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְזָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם: (לק”א סי’ רמ”ח)

צב. הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין שֶׁאֲנָשָׁיו הֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה’ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק: (לק”א סי’ ק”מ)

צג. כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים וְיָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה (וְעַיֵּן עֵצָה): (לק”א סי’ קמ”ג)

צד. הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶׁהֻתַּר לוֹ הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, הוּא תָּמִיד חַי אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה: (לק”א סי’ קמ”ד)

צה. עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תּקּוּן הַמֹּחִין וְתִקּוּן הַשֵּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת מִקְרֶה חַ”ו, בְּכָל הַבְּחִינוֹת (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ”ז). גַּם כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ נִתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב הוּא דָּבָר גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. וְעַל־יְדֵי הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כְּדֵי לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָרַב וּלְקַבֵּל וְלִינֹק מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַטִּרְחוֹת [וְהַיְגִיעוֹת] מְתַקְּנִין חוּשׁ הָרֵיחַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ טַעַם אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַטַּעַם. וְעַל־יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁמּוֹצִיא אֶת מָמוֹנוֹ וִיגִיעַ כַּפּוֹ כְּדֵי לָבוֹא לְהָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ לְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַה’ חוּשִׁים הַנַּ”ל, וְאָז נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל בְּתִּקּוּנִים נִפְלָאִים: (לק”ת סי’ ה’ אות ט”ו)

צו. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַחֲמָן מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְרַחֵם בְּרַחֲמָנוּת הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשְׂאוֹי שֶׁל עָווֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד (עַיֵּן תּוֹכָחָה אוֹת י”ז). כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, אֵיךְ הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כְּלָל. עַל־כֵּן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עֲבוּרָם לְהוֹצִיאָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָהֶם לְכָל חַטּאוֹתֵיהֶם. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל אֶחָד בְּרַחֲמָנוּת שֶׁמַּזִּיק לוֹ חַ”ו, וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל מִי שֶׁאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. גַּם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ אִם זָכָה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה שְׁלֵמוּתוֹ לִהְיוֹת לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁיָּאִיר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, שֶׁיַּשְׁאִיר בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָאִירוּ דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֲסוּרִים לִכְנֹס בָּהֶם (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ז’ [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]). כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, לְהַרְאוֹת לְהַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת “מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ” וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲדַיִן ה’ עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ חַ”ו בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמְּקוֹר הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה כָּל מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל, מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה הַזֹּאת וְזוֹכֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה וְכוּ’. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, וּלְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּמְצָא מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ז’)

צז. עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהָרַב הָאֱמֶת מְרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּיָדָיו, כִּי כְּשֶׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לָהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי רְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, שֶׁמְּרַמֵּז לָהֶם וְנוֹטֶה לָהֶם בְּיָדָיו, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְמָזִים נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה הַנַּ”ל: (שם אות י’)

צח. כָּל מַנְהִיג אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ רוּחַ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר הֶהָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּקַל אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְזֶה, לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֱמֶת, שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אֲזַי אַדְּרַבָּא, בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיוֹת. עַל־כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֱמֶת כָּזֶה כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע”ב נִימִין, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק”ת סי’ ח’ אות ז’ ח’ י’)

צט. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִפְסָק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַ”ו: (שם אות ח’)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12העמוד הבא

מאמר מקושר

כתיבת תגובה