ליקוטי עצות – מַחֲלוֹקֶת וּמְרִיבָה

ליקוטי עצות – מַחֲלוֹקֶת וּמְרִיבָה

[א]. צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק יַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִים בְּדַעְתּוֹ עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּשְׁאָר קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עֲלֵיהֶם, הַכֹּל בָּא עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלִקַּח לְעַצְמוֹ תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת. וְעַיֵּן בְּאוֹת צַדִּיק סִימָן ח’: (לק”א סי’ ה’ אות ד’)

[ב]. צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וְדָבָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו וְהַמְבַזִּין אוֹתוֹ, וַאֲזַי יִהְיֶה נִצּוֹל תָּמִיד מִמַּחֲלֹקֶת. וְעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה כֶּתֶר יָקָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת: (לק”א סי’ ו’ בסוף)

[ג]. כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת וּמְרִיבָה וְהוּא שׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, וְשׁוֹמֵעַ חֶרְפַּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת. וְהוּא חָכָם בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי וּלְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם: (שם אות ו’)

[ד]. אָסוּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים וְחוֹלְקִים כִּי אִם מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ וּבִטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הָרָע שֶׁל כָּל הָד’ יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת, עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה. וְצַדִּיק כָּזֶה וְהַנִּלְוִים בּוֹ הֵם דַּיְקָא יְכוֹלִים לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים. אֲבָל כָּל מִי שֶׁלֹּא בִּטֵּל הָרָע לְגַמְרֵי וְהָרָע עֲדַיִן בְּכֹחַ, אַף שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, אֵין זֶה צַדִּיק גָּמוּר, וְאָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ חַ”ו אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּמוּר הַנַּ”ל יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם, וּלְשַׁבְּרוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ וּלְהַשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ: (לק”א סי’ ח’ אות ה’)

[ה]. עַל יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית יְכוֹלִין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַחוֹלְקִים וּלְהַשְׁפִּילָם: (שם אות ח’)

[ו]. הָרְשָׁעִים וְהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת: (שם)

[ז]. מַה שֶּׁעַל פִּי רֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּהַיְנוּ גְּמָרָא וּפוֹסְקִים וְכוּ’ בְּגֵאוּת גָּדוֹל, וַאֲזַי נַעֲשָׂה לָהֶם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיקִים עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. אֲבָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים וְחוֹזְרִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם הֲלָכוֹת, וּמַעֲלִין שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא: (לק”א סי’ י”ב אות א’ ד’)

[ח]. כְּשֶׁסּוֹבְלִים יִסּוּרִים מֵחוֹלְקִים וּרְשָׁעִים הַמּוֹנְעִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לִדְחוֹת אוֹתָם וּלְהַכְנִיעָם אֶלָּא בְּדִינֵיהֶם, הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לֵילֵךְ לְמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַשְׁפִּילָם בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם דַּיְקָא, וְגַם לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת מָמוֹן עַל זֶה. וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְלִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב כָּל הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל זֶה, שֶׁהַחוֹלְקִים יַעַמְדוּ עַל הַכְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וְאֵין כֹּחַ בְּיַד הַכְּשֵׁרִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ כ’ אות ט’)

[ט]. מוֹכִיחֵי הַדּוֹר שֶׁהוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, הֵם מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהֵם עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲבָל כְּשֶׁחַ”ו הָרָע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר עַד שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה גֵּרוּשׁ וּמַחְלֹקֶת בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ כ”ב אות א’)

[י]. כְּשֶׁחוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבֵיהֶם מִפְּנֵיהֶם, הוּא מַפִּיל אֶת אוֹיְבֵיהֶם לְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא שְׁמָד, עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, מִיתָה. כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. כִּי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן מְמָרֶרֶת יְמֵי חַיֵּיהֶם וּמְכַלָּה אוֹתָם. וְהַכְּלָל, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא יָכוֹל לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן: (לק”א סי’ כ”ג אות ג’ ה’ בסוף)

[יא]. הַמִּתְנַגְּדִים וְהַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי ה’, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים שֶׁהֵם נִקְרָאִין שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָה נְפוּלָה שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. וְאֵין מַשִּׂיגִים שׁוּם תּוֹעֶלֶת עַל יְדֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּאֵלּוּ, אַדְּרַבָּא, נוֹפְלִים עַל יְדֵיהֶם לִכְפִירוֹת וְהִתְנַגְּדוּת: (לק”א סי’ כ”ח אות א’)

[יב]. עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים הַנַּ”ל: (שם אות ב’ ג’)

[יג]. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹב וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, הֵם מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קֵץ וְכִלָּיוֹן חַ”ו, וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג. וְעִקַּר כֹּחָם נִמְשָׁכִים מִפְּגַם הַדִּבּוּר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וּבִטּוּלָם הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר. וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ו’ ז’: (לק”א סי’ ל”ח אות ב’)

[יד]. עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְנִתְבַּטֵּל הֶרֶג וְאָבְדָּן מִן הָעוֹלָם, וְזוֹכִין לְשָׁלוֹם: (לק”א סי’ מ”ד)

[טו]. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת מִתְרַחֵק מִן הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְכָל מַה שֶּׁהַדַּעַת מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַדַּעַת, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ נ”ו אות ג’ ו’)

[טז]. וְכֵן עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וּמְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת: (שם אות ז’)

[יז]. עַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְעוֹרְרִים מְקַטְרְגִים וְשׂוֹנְאִים עַל הָאָדָם וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא תַּעֲנִית אוֹ עֹנֶג שַׁבָּת: (לק”א סי’ נ”ז אות ו’)

[יח]. עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁחוֹלְקִין וּמַקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַיֵּן צַדִּיק: (לק”א סי’ ס”א אות ה’)

[יט]. יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִין עוֹד לִהְיוֹת סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם וְאָסוּר לַחֲלֹק וּלְהַלְעִיג עַל שׁוּם סֵפֶר שֶׁהוֹלֵךְ עַל פִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל מִי שֶׁמַּלְעִיג עֲלֵיהֶם, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. מִלְּבַד אִם הוֹלֵךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת שֶׁל חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם)

[כ]. יֵשׁ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת. וְהוּא בִּבְחִינַת “וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא”, שֶׁסּוֹבֵל צַעַר הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הוּא מְתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עַם: (שם)

[כא]. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה. כִּי זֶה שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁל עַצְמוֹ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְזָרֵז בְּחִדּוּשָׁיו וְנַעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, וְנִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים: (שם)

[כב]. מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַיֵּן בִּפְנִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל זֶה הַמַּחֲלֹקֶת, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד: (לק”א סי’ ס”ד אות ד’)

[כג]. עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשּׂנְאִים, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׂנְאִים מִתְחַבְּרִים יַחַד אֲזַי יוֹנְקִים מְהֵרָה הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם, וְנוֹפְלִים מְהֵרָה: (לק”א סי’ ס”ז אות ו’)

[כד]. מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְמַּחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה נִמְשָׁךְ מֵהַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּמִים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל כָּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת: (לק”א סי’ ע”ה)

[כה]. עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב וְעוֹשֶׂה זֹאת מֵאַהֲבָה, לֹא בִּשְׁבִיל לְהַכְעִיס אֶת חֲבֵרוֹ יוֹתֵר עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה, עַל־יְדֵי זֶה דּוֹחֶה כָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ פ”ב)

[כו]. צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בָּהֶם בְּמַה שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לְהַחוֹלְקִים: (לק”א סי’ קל”ו)

[כז]. מִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחְלֹקֶת זוֹכֶה שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ, וַאֲזַי הוּא דָּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת וּכְאִלּוּ לֹא מֵת: (לק”א סי’ קמ”ה)

[כח]. עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה. עַל־כֵּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר מִשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ רל”ט)

[כט]. עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִי‍רוֹת עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְכוּ’. עַיֵּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת ל”ז ל”ח: (לק”א סי’ רנ”א)

[ל]. כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ”ו. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ חַ”ו עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת: (לק”א סי’ רנ”ח)

[לא]. כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂנְאִים, לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ חַ”ו מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ. רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מֵפֵר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא תָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל ראֹשׁוֹ: (לק”א סי’ רע”ז)

[לב]. וְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו עַל יְדֵי זֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהוּא רַק לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְעֶה עַצְמוֹ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַחֲלוֹקֶת גְּמוּרָה חַ”ו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה דְּסִטְרָא אַחֳרָא חַ”ו עַל־יְדֵי זֶה: (שם)

[לג]. עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת בָּא עֲנִיּוּת וְאֵין זוֹכִין לִרְפוּאָה, אֲבָל עַל־יְדֵי שָׁלוֹם בָּא רְפוּאָה וּפַרְנָסָה: (שם)

[לד]. כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַ”ו, וְנַעֲשָׂה יַקְרוּת חַ”ו: (לק”ת סי’ ס’)

[לה]. עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה בָּא מַחְלֹקֶת. עַיֵּן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל י”ח וְכָבוֹד ל”ב (לק”ת סי’ ע”א)

[לו]. כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחְלֹקֶת, הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר, וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים, וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ הַתַּכְלִית, שֶׁבְּכָל יוֹם הָאָדָם מֵת, כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לֹא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה, וְאֵיךְ יֵשׁ לוֹ פְּנַאי לְבַלּוֹת זְמַן עַל מַחֲלֹקֶת. עַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת קְצָת, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לָזֶה, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְלֹא יְאַבֵּד יָמָיו עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, רַק יַעֲצֹר רוּחוֹ וְכַעֲסוֹ וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל (שיחות הר”ן סי’ ע”ז)

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *