ליקוטי תפילות לט

ספר ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב

ליקוטי תפילות-תפילה לט

תקעה
“עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת מִן הָעוֹלָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כֹּלָּא, כַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת גָּרְמוּ לָנוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת הָעֲצוּמָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְשַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וְיֶּאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִצְוַת “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר מִצְוָה זֹאת הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וְנִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִן הָעוֹלָם וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, רַק יִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
תקעו
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מֵאִתָּנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בְּצִמְצוּם רַק כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְקִיּוּם הָאָדָם לְבַד וּנְמַעֵט תַּאֲוַת טִבְעֵנוּ, וְנִזְכֶּה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ חֶרְפַּת רָעָב, וְלֹא נַרְגִּישׁ שׁוּם רַעֲבוֹן בְּקִרְבֵּנוּ לְעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְשַׁדֵּד וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיוֹת שֶׁל גּוּפֵנוּ וְתָסִיר מֵאִתָּנוּ כָל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהֵם תַּאֲוֹת הַגּוּף, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֶרְפּוֹת וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת:
תקעז
וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ בְּאַהֲבָה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בַּמֻּתָּר לָנוּ, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁהוּא תַאֲוַת הַבַּהֲמִיּוּת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוֹת הַגּוּף כְּלָל, וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֶה שֵׁד וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוּת, הֵן תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, הֵן תַּאֲוַת אֲכִילָה, הֵן כָּל הַתַּאֲוֹת, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמְּקוֹר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְנִזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָמִיד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד
תקעח
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַד עוֹלָם וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶת פְּרִי בִטְנֵנוּ וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים וּתְרַחֵם עַל צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וּבִפְרָט עַל צֶאֱצָאֵי פלוני בן פלוני וכו’) וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וְיִהְיוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וְיִרְבּוּ פֹארוֹתָם, וְיִהְיוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ וְתַצִּילֵם בְּרַחֲמֶיךָ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כֻּלָּם יִזְכּוּ לְגַדֵּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים הֵן הַנּוֹלָדִים כְּבָר, הֵן הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד לָהֶם, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֻלָּם יַשְׁאִירוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּחוֹל הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, לָעַד וּלְדוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת
תקעט
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבִּיטָה בְעָנְיָם וּרְאֵה מַכְאוֹבָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָם וְצָרוֹתֵיהֶם הַמְרֻבּוֹת שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה מָרָא דְעָלְמָא כֹּלָּא, אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָהֶם רַחֲמִים, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְשַׂמַּח לְבָבֵיהֶם וְעָזְרֵם מֵעַתָּה שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדֵּל כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ כָל דּוֹרוֹתֵיהֶם וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבָהֶם “וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב וְהָיָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי”:
תקפ
וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרָכָה מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ שֹׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְתִשְׁלַח שְׂבִיעָה בְּמֵעֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכֹל מְעַט וְלִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם” וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם, וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם”
תקפא
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת הָאֲכִילָה וְכָל תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ וַאֲכִילָתֵנוּ וְכָל הַנְהָגוֹתֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַאֲרִיךְ יְמֵי בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים וְיַעַסְקוּ תָמִיד כָּל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב “עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ”
תקפב
וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וָשׂוֹבַע וּבְרָכָה וְשֶׁפַע טוֹבָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ” וְנֶאֱמַר: “כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ” וְנֶאֱמַר: “וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”:
הראה עוד

השאר תגובה / או שמות לברכה