ליקוטי תפילות

ליקוטי תפילות מט

ליקוטי תפילות א תפילה מט

צוּר לְבָבִי וּקְדוֹשִׁי, צוּר עוֹלָמִים יוֹצֵר הַכֹּל, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת, יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֹצֶם תַּבְעֵרַת קְדֻשַּׁת אוֹר הָאֱלָהוּת הַשּׁוֹפֵעַ בְּלִבִּי, כִּי אֲנַחְנוּ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וּשְׁכִינַת אֱלָהוּתְךָ בְּתוֹךְ לְבָבֵנוּ. עַל כֵּן הוֹמֶה עָלַי לִבִּי, לִבִּי כַכִּנּוֹר יֶהֱמֶה, “כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם. נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי”. וְרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת לְבָבִי הַבּוֹעֵר וְנִכְסָף אֵלֶיךָ, מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, כִּי אוֹר לְבָבִי מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר בְּאוֹרְךָ הַגָּדוֹל הָאֵין סוֹף, עַל כֵּן אוֹר לַהֲבִיּוּת לְבָבִי הוּא עַד אֵין סוֹף, כִּי אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ, וְגַעְגּוּעִי וְחֶפְצִי וְכוֹסְפִי חָזָק וְאַמִּיץ אֵלֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, עַד אֲשֶׁר לְפִי עֹצֶם אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית לֹא הָיָה אֶפְשַׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל, כִּי אוֹר קְדֻשַּׁת לְבָבִי בּוֹעֵר וּמִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ וּבְרָצוֹן חָזָק, לִהְיוֹת דָּבוּק וְנִכְלָל בְּךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. אַךְ אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר אֵין רְצוֹנְךָ בָּזֶה, וְלֹא זֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּבְרִיאָתֵנוּ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וְאִי אֶפְשַׁר לָנוּ לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּךָ תָמִיד, וְאַתָּה חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ בְּעוּבְדוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל לַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת. עַל כֵּן גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ לִבְלִי לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל יְהֹוָה וְלִבְלִי לִבְעֹר אֵלֶיךָ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, וְגָזַרְתָּ עָלֵינוּ לְצַמְצֵם אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת חָלָל פָּנוּי בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי”. כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְצַיֵּר בִּלְבָבֵנוּ כָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עֹל עֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים וּלְהִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, אֲשֶׁר זֶה הָיָה כַּוָּנָתְךָ בִּבְרִיאַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם:

וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, וֵאלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, וֵאלֹהֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ נָא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ עָלַי, עַל פָּגוּם וּמְבֻלְבָּל כָּמוֹנִי, וְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וּתְלַמְּדֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה, בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ בְּאֵיזֶה אֹפֶן לְצַמְצֵם הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לִכְסֹף אֵלֶיךָ תָמִיד וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָרוּץ אֵלֶיךָ “כְּגִבּוּר לָרוּץ אֹרַח” הַזֶּה שֶׁהָיִיתִי יָכֹל לֵילֵךְ בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי נָזוּף מִלְּפָנֶיךָ, כִּי כְּבָר כִּלִּיתִי יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה בְּהֶבֶל וָרִיק. מָה אוֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּסְתִּי בָּהֶם בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהֶם בְּהַדְרָגָה כְּסֵדֶר, וּבְוַדַּאי הַהֶכְרַח לִבְרֹחַ מִשָּׁם מְהֵרָה וְלָרוּץ מִשָּׁם בִּמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת גָּדוֹל, לְמַהֵר לְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי, וְלִבְלִי לְהַבִּיט אַחֲרַי, כִּי לֹא אוּכַל לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ כְרֶגַע, וְאַתָּה צָרִיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי הַגְּנוּזִים אֶצְלְךָ, וּלְהוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ, וְלִשָּׂא אוֹתִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וּלְהָבִיא אוֹתִי אֵלֶיךָ לְקָרְבֵנִי לַעֲבוֹדָתֶךָ חִישׁ קַל מְהֵרָה, כִּי עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה כִּי “חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו”. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מֻכְרָח לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לְבָבִי כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, לְכַמָּה פְגָמִים בָּאתִי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַהִתְלַהֲבוּת חוּץ מֵהַמִּדָּה, “וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ”. עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי אָבִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשִׁי צוּר לְבָבִי, הֲרֵינִי מַשְׁלִיךְ עַצְמִי עָלֶיךָ, הֲרֵינִי מוֹסֵר גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ לְבַד. “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת. אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא”. וַאֲנִי מוֹסֵר כָּל לְבָבִי עָלֶיךָ לְבַד. “הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ”. הוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתְּשׁוּקָה וְהַהִתְלַהֲבוּת אֵלֶיךָ וְאֵיךְ לְצַמְצֵם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּלְהִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי תָמִיד עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אִי אֶפְשַׁר לִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, בִּפְרָט בְּעִנְיָן זֶה, עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, פְּדֵנִי, גְּאָלֵנִי, מַלְּטֵנִי, הַצִּילֵנִי, הַצִּילֵנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ מִן הַיֵּצֶר הָרָע, הַצִּילֵנִי מִטִּפְּשׁוּת לֵב מֵעָרְלַת לֵב, פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי וּמַלְּטֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מֵחָכְמוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם עִקָּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, חוּס וְחָנֵּנִי, גּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת, פְּדֵנִי מִמְּצוּלוֹת יָם, פְּדֵנִי מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, מַלְּטָה נַפְשִׁי מֵהִרְהוּרִים רָעִים הַפּוֹגְמִים בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל מְאֹד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, הַצִּילֵנִי מַלְּטֵנִי מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים, אֲשֶׁר הֵם הֵם עִקָּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב, אֲשֶׁר הֵם עָרְלַת לֵב, שֶׁהֵם מְטַמְטְמִין אֶת הַלֵּב, וְרַק הֵם הָיוּ בְעוֹכְרָי, כִּי עַל יָדָם נִתְפַּסְתִּי וְנִלְכַּדְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כֻּלָּם בָּאוּ עָלַי רַק עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי, וַהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּבִלְבּוּלִים רַבִּים, אֲשֶׁר הִנַּחְתִּי לִכְנֹס בְּלִבִּי, וְלֹא הִתְגַּבַּרְתִּי לְגָרְשָׁם מִמֶּנִּי, עַד אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כֹחִי. עַד אֲשֶׁר עַל יָדָם בָּאתִי לְכָל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ וּלְכָל הַהִתְרַחֲקוּת אֲשֶׁר נִתְרַחֲקְתִּי מִמְּךָ עַד הֵנָּה, עַד אֲשֶׁר דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָצֵאת וּלְהִמָּלֵט מֵהֶם, וְעַתָּה “מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי” מֵאַיִן תָּבֹא תְּשׁוּעָתִי מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לִי לָעַד. אֲהָהּ יְהֹוָה, עֲזֹר עֲזֹר הַצֵּל הַצֵּל הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה “הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ”. הוֹשִׁיעֵנִי טַהֲרֵנִי קַדְּשֵׁנִי, קַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֲצוּמָה, בִּקְדֻשָּׁתְךָ הַגְּדוֹלָה, בִּקְדֻשָּׁתְךָ הַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם סִטְרָא אַחֲרָא יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד קְדֻשָּׁתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה. אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, גָּרֵשׁ מִפְּנֵי קְדֻשָּׁתְךָ כָּל הַטִּפְּשׁוּת שֶׁבְּלִבִּי, כָּל עָרְלַת לְבָבִי, וְקַיֵּם לִי בְּרַחֲמֶיךָ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. זַכֵּנִי לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, הַצִּילֵנִי מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הַצִּילֵנִי נָא מֵהִרְהוּרִים רָעִים, הַצִּילֵנִי הַצִּילֵנִי, קַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת חֲמֹל עָלַי, מָלֵא רַחֲמִים יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלַי, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב קַדְּשֵׁנִי וְטַהֲרֵנִי, קָדוֹשׁ עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת תֶּן לִי בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד קְדֻשָּׁתְךָ הַנּוֹרָאָה בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבְּלָהּ. זַכֵּנִי מְהֵרָה שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי פָּנוּי וְחָלָל מִכָּל מִינֵי עָרְלַת לֵב, מִכָּל מִינֵי טִפְּשׁוּת הַלֵּב, מִכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע. וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ לִבִּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, מַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת, מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְתִתֶּן לִי כֹחַ לְהַגְבִּיר הַיֵּצֶר הַטּוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע, לְהַגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלִבִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֶזְכֶּה לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּמַחֲשָׁבָה זַכָּה וְצַחָה בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת כְּלָל, וְאַתָּה תִהְיֶה עִמִּי תָמִיד. וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, וּתְדַבְּקֵנִי בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי עֹל מַלְכוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת, בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לָרוּץ מְהֵרָה כָּל הָאֹרַח הַזֶּה שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לֵילֵךְ בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי נָזוּף מִלְּפָנֶיךָ, וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן מְהֵרָה בְּחַיַּי כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל־יְדֵי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים. חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי חִישׁ קַל מְהֵרָה, יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית, יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בֶּאֱמֶת, יְשׁוּעָה הַנִּצְחִיִּית לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, הוֹשִׁיעֵנִי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, עַל תַּנִּיחֵנוּ וְעַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּעַזְבֵנוּ, “זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. זָכְרֵנִי יְהֹוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ” טַהֵר לְבָבִי לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת. “עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר”. עוּרָה נָּא, עוֹרְרִי נָּא, קוּמִי נָא, עִמְדִי נָא, חַלִּי נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם אוּלַי יְרַחֵם. “דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהֹוָה עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי”. מָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לְדַבֵּר “כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ”. רַק בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים, לִשְׁטֹחַ כַּפַּי אֵלֶיךָ וְלִשָּׂא עֵינַי לִמְעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. תֵּן לִי תִקְוָה טוֹבָה חִישׁ קַל מְהֵרָה, תֵּן לִי חַיִּים אֲמִתִּיִּים, הָסֵר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה, “שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא”. זַכֵּנִי מְהֵרָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לָשׁוּב לַמָּקוֹר שֶׁנֶּחְצַבְתִּי מִשָּׁם, וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי תְשׁוּבָתִי לְיַחֵד יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה:

לחודש ניסן ותשרי

וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בְּיוֹתֵר בְּשְׁנֵי הַחֳדָשִׁים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵי רָאשִׁים שֶׁל הַשָּׁנָה, שֶׁהֵם נִיסָן וְתִשְׁרֵי, שֶׁהֵם יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לָשׁוּב בָּהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָמִיד מִשְּׁנֵי הַחֳדָשִׁים הָאֵלּוּ עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּה. וּתְזַכֵּנִי לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְסַדֵּר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּקוֹל גִּילָה וְרַנֵּן לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְנִגּוּן וְזִמְרָה וְעֹז וְחֶדְוָה, בְּכָל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְעַר עַל יָדֵינוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג”. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ”. וּתְזַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַשִּׂיג סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג וְלֵידַע אוֹרַיְיתָא דַעַתִּיקָא סְתִימָאָה דַעֲתִידָא לְאִתְגַּלְּיָא לֶעָתִיד לָבֹא:

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. וִיהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין מִצֶּמֶר לָבָן כְּאִלּוּ קִיַּמְנוּ גַּם מִצְוַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית. כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וְאָנוּ חֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְקַיֵּם מִצְוַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים לִמְצֹא תְּכֵלֶת לְצִיצִית הָיִינוּ מְפַזְּרִים הוֹן רַב כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנִתְעַלֵּם הַחִלָּזוֹן בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, וּמֵאָז וָהָלְאָה אֵין אָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם מִצְוָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לָבָן לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְנוּ מִצְוַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, וְרַחֵם עָלֵינוּ וּבְנֵה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְגַּלֶּה הַחִלָּזוֹן וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּכַלֶּה וּתְשַׁבֵּר וְתַעֲקֹר וּתְמַגֵּר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים משֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה”:

וּתְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּךָ תָמִיד, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת עֹל מַלְכוּתְךָ בְּאַהֲבָה. וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים טוֹבִים וְקַיָּמִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”. וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי”:

וְזַכֵּנוּ לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְעָזְרֵנוּ לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, לְשַׂמְּחָם בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת וּלְזַמֵּר וּלְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וְנִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְיַחֵד חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת, וְנִזְכֶּה לְיַחֵד יִחוּדָא עִלָּאָה וִיחוּדָא תַּתָּאָה, וְיִתְחַבְּרוּ יַחַד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בָּעִיר”:

וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְתַעֲזֹר אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָעֲכּוּ”ם, וְלֹא נַטֶּה מַחֲשַׁבְתֵּנוּ לְשׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה כְּלָל, רַק מַחֲשַׁבְתֵּנוּ תִהְיֶה דְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּדֵּל וְיִתְעַלֶּה אוֹר הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְיִזְכּוּ לְהַשִּׂיג תָּמִיד הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת, וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל וְלֶהֱנוֹת מֵאוֹרָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ:

לשבת־קודש

וְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁנִזְכֶּה לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה ובְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, בְּשִׁיר וָשֶׁבַח הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּגִילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה. וְנִזְכֶּה בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן מֵאִתָּנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְמָמוֹן כְּלָל, רַק נִזְכֶּה לְהִתְאַוּוֹת וְלִכְסוֹף תָּמִיד לְתַכְלִית הַנִּצְחִי, לִהְיוֹת מְקֻשָּׁט לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מִלְּבָבֵנו, וְנַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת. וְנַתְחִיל מֵעַתָּה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָבֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ לַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, “שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שֶׁלְהֶבֶתְיָהּ. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ”. חוֹמֵל דַּלִים חֲמֹל עָלֵינוּ וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. “הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי. שׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”. אָמֵן וְאָמֵן:

תגים

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

מתנות לאביונים ומחצית השקלמתנות לאביונים היא אחת מהמצוות החשובות הנוהגות בחג הפורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד. המצווה מחייבת כל אדם להעניק מתנות במהלך החג לשני אביונים לפחות, מתנה אחת לפחות לכל אחד – וזאת כדי להרבות שמחה בעם ישראל ! ודווקא עי”ז מתקבלות כל התפילות, כמו שנותנים לעניים ביד רחבה לשמח אותם, כך נותנים לנו משמיים ועונים לתפילותינו – שאנחנו, כל אחד מאיתנו עני עם הצרות שלו והקשיים שלו בחיים (ממולץ לקרוא – תפילה לתורמים מתנות לאביונים).

צדקה מרחיבה ומעשירה – ע”כ ראוי להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו. את המתנות לאביונים – מחלקים בסתר ובכבוד למשפחות נזקקות וילדים עניים – “בו ביום”.
בואו תזכו בנו – תרמו בשמחה ותצליחו כל השנה… מתנות לאביונים
052-565-2005
Close