ליקוטי תפילות נז

הספר ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב

ליקוטי תפילות חלק א, תפילה נז :

“יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן”, כִּי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְצִוִּיתָ עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקֶיךָ וַחֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם וּלְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם נַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שֶׁתִּטַּע וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְלֵילֵךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יוֹרוּ אוֹתָנוּ, וְלֹא נָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל.

וְתַצִּילֵנִי מֵהִתְנַגְּדוּת, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בִּי וּבְזַרְעִי וּבְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שׁוּם צַד הִתְנַגְּדוּת לְשׁוּם חָכָם אֲמִתִּי דִקְדֻשָּׁה, וְלֹא נֶגֶד שׁוּם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲזַלְזֵל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵּיהֶם וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְכָל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְזִלְזַלְתִּי בִּכְבוֹדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה פָּגַמְתִּי בִּכְלָלִיּוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר כֻּלָּהּ נִמְסְרָה בְּיַד הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְדוֹרְשָׁהּ לְכָל חֶפְצֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה פָּגַמְתִּי בְּהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּבְרָאִים בִּדְבַר יְהֹוָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעָבַרְתִּי עַל “לָאו דְלֹא תָסוּר”, וְהֵסַרְתִּי כֹחַ הַיָּדַיִם מִן הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל, אֲשֶׁר עַל יָדָם הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים הַשֶּׁפַע מִלְמַעְלָה, וְהָיוּ מַשְׁפִּיעִים לְכָל הָעֲשָׂבִים וּלְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי פְגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נִסְתַּלְּקוּ יְדֵי הַמַּלְאָכִים, עַד אֲשֶׁר אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל וּלְהַשְׁפִּיעַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשַׁר לְקַבֵּל רְפוּאָה, וְגָרַמְנוּ חַס וְשָׁלוֹם מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה, מַכָּה שֶׁאֵין לָה רְפוּאָה.

אָנָּא יְהֹוָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לִי וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה שֶׁפָּגַמְנוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת תַּעֲלוּמוֹת לְבָבֵנוּ, כִּי לֹא בְּמֶרֶד וּבְמַעַל פָּגַמְנוּ בָּזֶה, כִּי אִם מֵחֲמַת עֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ וּמִעוּט יְדִיעָתֵנוּ. אָנָּא יְהֹוָה, זַכֵּנוּ מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ לְתַקֵּן כָּל זֶה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, גֹּדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ בָּעֵת הַזֹּאת, וְאֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. עַל כֵּן זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, וְלִבְלִי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר נֶגֶד כְּבוֹדָם חַס וְשָׁלוֹם, וְלִבְלִי לְבַזּוֹת שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם.

חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ, וּנְצֹר לְשׁוֹנֵנוּ מֵרָע וּשְׂפָתֵנוּ מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָקִים אֶת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּחֲזִיר וְתִתֶּן כֹּחַ הַיָּדַיִם לְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים לְקַבֵּל וּלְהַשְׁפִּיעַ לְכָל הָעֲשָׂבִים וּלְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:


וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וְתַגִּיעֵנִי מְהֵרָה לִקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לִדּוֹר נְדָרִים וּלְקַיְּמָם מִיָּד בִּשְׁבִיל רְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַנְּדָרִים לִקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת בֶּאֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לִמְקוֹם הַנֵּדֶר שֶׁהוּא פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּעַזְרֵנִי לְהַכִּיר מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּזַכֵּנִי לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאָבוֹת, וְיִתְנוֹצְצוּ בִּי אוֹר הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב:

לשבת קודש

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְעֹנֶג שַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה. וּלְהִתְעַנֵּג עַל יְהֹוָה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּכָל מִינֵי עֹנֶג, וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים בִּקְדֻשָּׁה וּבְחֶדְוָה גְדוֹלָה, וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם קְפֵּדָא עַל הוֹצָאוֹת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. “תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה”. וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִהְיֶה אֲכִילָתִי תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהָאוֹיְבִים לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְתָפֵר עֲצָתָם וּתְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם מְהֵרָה. וּתְזַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָנֵי תַעֲנִיּוֹת, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אֲנִי סוֹמֵךְ עַצְמִי בֶּאֱמֶת, שֶׁתַּדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָנֵי תַעֲנִיּוֹת, וְכִרְצוֹנְךָ אֶעֱשֶׂה:


וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי אָבִי אָב הָרַחֲמָן, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַכַּעַס מִמֶּנִּי. וְתַצִּילֵנִי מִן הַכַּעַס וּמִן הָאַכְזָרִיּוּת וּמִן הַקְּפֵּדוּת, וְלֹא אֶכְעוֹס לְעוֹלָם וְלֹא אַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר וְלֹא עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג עָלַי כְּלָל:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, “הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפָי. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךָ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב”. חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, חוּסָה עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד, הָעֲיֵפָה וְהַיְגֵעָה מְאֹד, אֲשֶׁר “אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי”. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים וּמְקַטְרְגִים עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת. וְהִנְנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב, וְאָנֹכִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל זֶה, וְעוֹרַרְתִּי אוֹתָם עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וַחֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים מְאֹד. וְלֹא דַי לִי בְּכָל זֶה, כִּי אִם עוֹד הוֹסַפְתִּי חֵטְא עַל פֶּשַׁע, וְלֹא נִזְהַרְתִּי וְלֹא שָׁמַרְתִּי עַצְמִי מֵאֵשׁ הָרָעָה שֶׁל הַכַּעַס, עַד אֲשֶׁר נִבְעַר בִּי אֵשׁ הַכַּעַס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר. וְעַל־יְדֵי עָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַכַּעַס עוֹרַרְתִּי הַמְקַטְרֵג וְהַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁהוּא עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, וְעַל יָדוֹ נִתְעוֹרְרוּ כַּמָּה וְכַמָּה מְקַטְרְגִים וּמַלְשִׁינִים וְשׂוֹנְאִים עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ הַשּׂוֹנְאִים וְהָאוֹיְבִים מְאֹד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם, כִּי רַבִּים קָמוּ עָלַי, רַבִּים מְאֹד, וּפָעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִי חֹק. “פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם, אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ. מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה. אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר”. צָעַק לִבִּי אֶל יְהֹוָה, אַל אֶתֵּן פּוּגַת לִי אַל תִּדּוֹם בַּת עֵינִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר סִדַּרְתִּי כַּמָּה תְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְדַבֵּר. וְאִם אָמְנָם לְפִי עֹצֶם פְּגָמַי הַמְּרֻבִּים מְאֹד, עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִי לְדַבֵּר כְּלָל, אֲבָל אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה לְדַבֵּר יוֹתֵר, וְגַם אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתִקְוָה אַחֶרֶת כִּי אִם תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, “קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי. יְהֹוָה נְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְּשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ”. חוּס וַחֲמֹל עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, חוּס וְרַחֵם עָלַי מָלֵא חֶסֶד מָלֵא טוֹב מָלֵא רָצוֹן, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה חֲסַר עֵצָה כָּמוֹנִי. הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת וְהַצָּלוֹת, עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וְתִגְעֹר בְּכָל הַמַּסְטִינִים וְהַמְקַטְרְגִים עָלַי, וְתַצִּילֵנִי מִיַּד כָּל אוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפָי, וּתְמַלֵּט נַפְשִׁי מִיַּד כָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל לְבָבִי, מָה אוֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלַם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבֶךָ וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל. וּתְכַפֶּר וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, וְעַל כָּל הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁגָּרַמְתִּי עַל־יְדֵי עֲוֹן הַכַּעַס. וּתְרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה וְתַחְמֹל עָלַי בְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתֵטִיב לִי מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד. וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִן הַכַּעַס וּמִן הַקְּפֵּדוּת, שֶׁלֹּא אֶכְעוֹס וְלֹא אַקְפִּיד אֲפִלּוּ בְּלִבִּי עַל שׁוּם אָדָם וְלֹא עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָבֹא לִידֵי כַעַס וּקְפֵּדוּת לְעוֹלָם.

וְתָאִיר עָלַי בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וּתְצַוֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַחֲזִיר לִי הַמֹּחִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִּי עַל־יְדֵי עֲוֹן הַכַּעַס, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי צֶלֶם אֱלֹהִים אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֶׁפַע הַחָכְמָה וְהַבִּינָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהֶאָרַת פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וּתְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה תָמִיד בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שׁוּם חֵלֶק מֵאֲכִילָתִי. וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, וְיִתְגַּבֵּר הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל הַכָּבֵד הַכּוֹעֵס, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד כְּלָל, רַק כָּל הַמֶּמְשָׁלָה וְהַשְּׁלִיטָה יִהְיֶה לְהַמֹּחַ שֶׁלִּי, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה שֶׁיָּאִיר בְּפָנַי צֶלֶם אֱלֹהִים, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּגֶדֶר הָאָדָם דִּקְדֻשָּׁה. וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי מִדַּת הַבְּהֵמִיּוּת, וְאֶזְכֶּה לָצֵאת מִבְּהֵמָה לְאָדָם, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה מוֹרָאִי עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל הַשּׂוֹנְאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ. וּתְגָרֵשׁ מִפָּנֵינוּ כָּל הָאוֹיְבִים וְכָל הַשּׂוֹנְאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְּחַסְדֶּךָ. פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ:


וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְאֶזְכֶּה לְפַזֵּר צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְשָׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה וְדִבּוּר, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וִידַבְּרוּ יַחַד בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, וִיעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֶּה אֶת שַׁעַר שֶׁל אֲרָם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה וְיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, הֵמָּה יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וַאֲנַחְנוּ נָקוּם וְנִתְעוֹדָד, וְיִשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד.

וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

אומן ראש השנה

דילוג לתוכן