ליקוטי תפילות פו – תפילה לזכות לאמונה

ליקוטי תפילות א תפילה פו

תפילה זאת מסוגלת ביותר כ…

תפילה לזכות לאמונה וגם תפילה לבוא לארץ ישראל

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמֻנִּים. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, סְלַח וּמְחַל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתֵן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִכְנֹס לְתוֹךְ פִּתְחֵי וְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם כֻּלָּנוּ תְלוּיִם וַאֲחוּזִים, כִּי הֵם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמִינוּ.

חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל־יָדָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה זוּלָתָם וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְאַל תִּגְמֹל לָנוּ כְּחַטֹּאתֵינוּ וְכַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעוֹלָם מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תִּסְתֹּם הַפֶּתַח וְאַל תִּנְעוֹל הַדֶּלֶת בְּפָנֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם. רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, הֶחָסֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, הַמְלֻכְלָךְ בְּמַעֲשִׂים רָעִים. אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה גַּם מְעַט הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּף פָּגוּם כָּזֶה, הֵם גַּם כֵּן פְּגוּמִים הַרְבֵּה, וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְנֹעָר מִכָּל טוֹב כָּמוֹנִי לִכְנֹס בְּפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לִי כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי.

“אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד”. אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי, וּפְתַח לִי בְּרַחֲמֶיךָ פִּתְחֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַמִּיץ וְחָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִינֹק וְלִשְׁאֹב מֵחָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה.

וּתְשַׁבֵּר וְתַעֲקֹר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרִין אוֹחֲרָנִין הַמְסַבְּבִין אוֹתָם, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא יְהֹוָה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וַחֲמֹל עָלָי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתֵן לָנוּ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת וּנְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא לְהַעֲלִים הָאֱמֶת וְלִסְגֹּר הַשַּׁעַר חַס וְשָׁלוֹם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁגָּרַם הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם. וּכְבָר “כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל”, כִּי גַם מִצַּד עַצְמִי אֲנִי חֲלוּשׁ כֹּחַ מְאֹד כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְנוֹסַף לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט הַקַּטֵּגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם, עַד אֲשֶׁר אֵין יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת עַל־יָדוֹ לָנֶצַח.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת צְפוּן לִבִּי, אֲשֶׁר בִּפְנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלִבִּי, מְאֹד נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעֵנִי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי, לְהוֹצִיאֵנִי מֵעֲוֹנוֹתַי וְלַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. “מִי יִתֵּן יָדַעְתָּ וְאֶמְצָאֵהוּ” הָיִיתִי “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת” לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, “מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ”. עַל כֵּן רַחֵם עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְזַכֵּנִי לְבַלּוֹת יָמִים וְשָׁנִים עַל זֶה, לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ כַּכֶּסֶף וּכְמַטְמוֹנִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצֹא אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת. וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ וְאַל יְעַכְּבֵנִי שׁוּם עִכּוּב, רַק אֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלָרוּץ אַחֲרָיו בְּכָל כֹּחִי. וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁאֹב עַל־יָדָהּ מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה. מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ, וְצַוֵּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַטֵּל וּלְגָרֵשׁ כָּל הַנְּטוּרֵי תַרְעָה וְכָל הַשּׁוֹמְרִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח, וּתְסַלֵּק גַּם הַפָּרוּכְתָּא קְלִישָׁא מִן הַפֶּתַח, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנֹס כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס.

וְתִתֵּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה נִמְשַׁךְ מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם מְנִיעָה וְעִכּוּב וּבִלְבּוּל מִלְּהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לָנוּ כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ. וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע בֵּית־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לִמְסֹר גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וּמְאֹדֵנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִינֹק וְלִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל חָכְמָה מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּתְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְתָבִיא אוֹתָנוּ מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ הַחַיִּים, מְקוֹם הָאֱמוּנָה, כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי כְבָר הִגִּיעַ הָעֵת וְהָעוֹנָה שֶׁתּוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי, כִּי כְבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִי וְרוּחָנִי בִּכְלָל וּבִפְרָט.

רַחֶם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן סְלַח וּמְחַל עֲוֹנָם וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶךָ. הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי לְךָ יְהֹוָה הַיְשׁוּעָה. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מֵאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם, לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנוֹתֵינוּ תִגְמֹל עָלֵינוּ. “אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ”.

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר. כִּי כְבָר עָבְרוּ הַרְבֵּה מִיָּמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ וַעֲדַיִן שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה נְעוּלִים וּסְגוּרִים בְּפָנֵינוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים. יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עָלוּב כָּמוֹנִי, הָעוֹמֵד אֵצֶל הַפֶּתַח זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ לִפְתֹּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיסֵנִי בָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, “עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָרֵחַ” וְכוּ’. הַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ. “אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי.

יְהֹוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ. כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי. הוֹרֵינִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”:

ליקוטי תפילות פה | תיקון הכללי

פדיון נפש מסוגל להמתקת הדינים מעל האדם - כנסו הייעוץ חינם

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *