מעלת וסגולת הצדקה לעמלי התורה בחג השבועות:

מעלת וסגולת הצדקה לעמלי התורה בחג השבועות:

א.
כיון שחייב אדם לשתף את העניים בשמחתו כשאוכל ושותה ושמח בחג, לכן ראוי שיביא אל ביתו עניים הגונים, או שישלח לביתם צרכי החג, ועל כל פנים יתן צדקה לעניים בערב החג. ויש סגולה ותיקון מיוחד בצדקה שנותן בערב שבועות. ובפרט יש חיוב להחזיק בעמלי תורה בערב חג השבועות יותר משאר חגים.
(דברים טז’, יד’. תנחומא ראה ס’ יז’, רמב”ם יו”ט פ”ו ה”יח, חמדת ימים שבועות פ”ב, רח”פ ב’מועד לכל חי’ ס”ח א”ז, וב’תוכחת חיים’ נשא)

מעלת וסגולת הצדקה לעמלי התורה:

ב.
כתב הגאון רבנו חיים פלאג’י זיע”א (‘מועד לכל חי’ – ס”ח א”ו) בשם ספר ‘מעשה הצדקה’ (דף קט’) – ערב שבועות יפריש תשעים ואחת פרוטות, (גימטריא של הוי”ה עם אדנות), וישלים עד שיעור שני פעמים ב”ן, (דהיינו שיוסיפו אח”כ י”ג מטבעות (גי’ אחד), ויהיו ביד סך הכל ק”ד מטבעות [104 מטבעות]), ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעון אדם הראשון, ועון העגל, ולפגם הברית, והוא סגולה לחשוכי בנים, ומקרב הגאולה. (עיין בסו”ס ימי דוד שנדפס שם ספר מעשה הצדקה)

ג.
כתב בספר ‘כסא דוד’ (דרוש א’) ‘ראוי לתת ק’ (100) פרוטות לצדקה מכוללת העיר, כדי להנצל מק’ קללות הכתובות בתורה, ולהתברך בק’ ברכות, בסוד מאה ברכן הרמוזות בתנ”ך.

ד.
כתב הגר”ח פלאג’י זיע”א (‘תוכחת חיים’ נשא) ‘איכא חיוב להחזיק לומדי תורה בעצרת (חג השבועות), טפי (יותר) משאר מועדים’. (עיי”ש, ובמשיבת נפש הקדמון, אמור)

{ליקט וערך בס”ד מאיר בצלאל הי”ו}

סדר התפילה:

[‘לשון חכמים’ ח”א עז’]

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל־שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ וְרוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.

הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר לִסְפּוֹר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (בליל מ״ט ידלג הפסוקים) וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה: וְנֶֽאֱמַר שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת דְּכָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת־כָּל־פְּגָמֵֽינוּ וּפְגָמֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַֽמְנוּ בִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּבְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דַּאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְצָרֵף וּלְבָרֵר וּלְהָסִיר הַסִּיגִים מִצַּלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְבָרֵר חֶלְקֵי הַנֶּֽפֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ וְנָֽפְלֽוּ בְּנֹֽגַהּ דַאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וְנֹֽגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה אֶל מְקוֹם הַקֹּֽדֶשׁ.

אָֽנָּֽא יְהֹוָה הַפְרֵד נָא מֵעָלֵֽינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּֽצֶר הָרָע, וּתְזַכְּכֵֽנוּ וּתְלַבְּנֵֽנוּ בְּכֹֽחַ הַיֵּֽצֶר הַטּוֹב, וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם (יהוה) בָּרוּךְ הוּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶֽׁפַע אֵין סוֹף, וְיִתְיַחֲדוּ אַבָּֽא וְאִמָּֽא בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאההויה״ה) וְיִזְדַּוְּגוּ (זו״ן) תִּפְאֶֽרֶת וּמַלְכוּת זִוּוּגָא שְׁלִים בְּשֵׁם (יאהדונה״י) וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּלְהַמְשִׁיךְ מַיִּין דְּכוּרִין, וְאַל־יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן לְרֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּכֹֽחַ מִצְוַת הַסְּפִירָה הַזֹּאת יְתֻקָּן מַה־שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירוֹת זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבֵיהּ שֶׁהֵם תִּפְאֶֶֽרֶת וּמַלְכוּת שֶׁל הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ הֲבַל הַיּוֹצֵא מִפִּֽינוּ בְּהַבְּרָכָה וְהַסְּפִירָה שֶׁל הָעֹֽמֶר, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מַקִּיף בַּמָּקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶֽךָ, וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ עַל חֲזָרַת עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ לְתַקֵּן בְּאוֹר פְּנִימִי כִּרְצוֹנֶֽךָ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: (ב׳ פעמים)

רִבּוֹן עָֽלְמָא, טִיבוּ סַגִּי עֲבַדְתְּ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעִית בְּהוּ בִּלְחוֹדַֽיְיהוּ, וַעֲבַדְתְּ לוֹן עַמָּא יְחִידָאָה בְעָֽלְמָא, וְקָרִית לוֹן גּוֹי אֶחָד, וִיהַבְתְּ לוֹן אוֹרַיְתָא דִקְשׁוֹט, וּפָקַדְתְּ לוֹן בְּכַמָּה פִקּוּדִין לְאִתְעַטְּרָא בְהוּ, וִיהַבְתְּ לוֹן חֵילָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִילְהוֹן לְתַֽתָּא בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא, יִתְעַר חֵילָא לְעֵֽלָּא.

רִבּוֹן עָֽלְמָא אֲנַן בָּעֵֽינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִיקָרָךְ, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִיקָרָךְ, וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ, וּלְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָֽדְעִֽין לְשַׁוְּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַקְּנָא כֹֽלָּא, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ דְּתִתְרְעֵי בְמִלִּין דִּילָן, וְתַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ, לְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּלְתַקְּנָא בְמִלִּין דִּילָן לְהַהוּא דַרְגָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

[כף החיים ס’ תפט’]
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ”ד אוֹת הֵ”א בּאוֹת וָא”ו אוֹת הֵ”א, בְּיִחוּדָא שׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקָּיים מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, לְתַקֵּן אֶת שׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’, וְתַרְבֶּה הַדַּעַת לְעֶזְרַת ה’ בַּגִּבּוֹרִים. גַּם ה’ יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ או”א שֶׁיְּתֻקַּן בִּסְפִירָתֵנוּ זֹאת אֶת אָשֵׁר פְּגָמֵנוּ בְּמִדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ ה’ הַמַּמְלָכָה, אַחַת לְאַחַת בְּשִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תְּמִימוֹת אֵלֶּה, עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח אֶת כָּל עוֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וּכְשֵׁם שֶׁטִּהַרְתָּ נְפָשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמַת נָחָשׁ טֻמְאַת מִצְרַיִם בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בַּכֹּחַ מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ, וְנִטַּהֵר וְנִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעֲלֶה.

וּכְשֵׁם שֶׁעָמַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִצְוַת הָעֹמֶר לְמָגֵן וְצִנָּהּ בִּימֵי גִּדְעוֹן (עיין מד”ר פ’ אֱמֹר סִי’ כ”ח), בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ, בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם וּתְנוּפָה נִלְחַם בָּם, כֵּן יַעֲמֹד לָנוּ לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל אוֹיְבֵי נְפָשֵׁינוּ וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתֵנוּ. הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹננָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְהֹוָה חַסְדּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה | יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

הָרַחֲמָן. הוּא יַחֲזִיר עֲבודַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקומָהּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָמֵן:

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינות מִזְמור שִׁיר:
אֱלהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּויִם יְשׁוּעָתֶךָ:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
יִשמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים אֱלהֵינוּ:
יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים וְיִירְאוּ אותו כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

אָנָּא בְּכחַ. גְּדֻלַּת יְמִינְךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב”ג ית”ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ. שגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נורָא. (קר”ע שט”ן):
נָא גִבּור. דּורְשֵׁי יִחוּדְךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג”ד יכ”ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט”ר צת”ג):
חֲסִין קָדושׁ. בְּרוב טוּבְךָ. נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק”ב טנ”ע):
יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְּנֵה. זוכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג”ל פז”ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ. יודֵעַ תַּעֲלוּמות. (שק”ו צי”ת):
(יאמר בלחש) – בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:

רִבּונו שֶׁל עולָם. אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּור סְפִירַת הָעומֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּותֵינוּ וּמִטּוּמְאותֵינוּ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתורָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיום הֲבִיאֲכֶם אֶת עומֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתות תְּמִימות תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יום. כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁות עַמְּךָ יִשרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם:

וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעומֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּום יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה __________וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעולָמות וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁותֵינוּ וְרוּחותֵינוּ וְנִשְׁמותֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם. וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָׁתְךָ הָעֶלְיונָה. אָמֵן סֶלָה:

זיווג הגון: יוכבד נחמה בת אושרה תחי’, אודליה בת אושרה תחי’, רפאל בן אושרה הי”ו, יעל בת רבקה רחל תחי’, שמעון בן אושרה הי”ו, מתן בן גילה הי”ו, סער בן גילה הי”ו, ליאל ישראל בן אורלי הי”ו, יצחק בן אורלי הי”ו, נחמן בן רונית הי”ו, נתן בן רונית הי”ו, אודל בת רונית תחי’, עמנואל בן רונית הי”ו. דנה בת אלישבע תחי’, יוכבד בת אלישבע תחי’. חיים אפרים בן חוה הי”ו. אחיקם בן חוה הי”ו.
לע”נ:
אליהו בר זהרה ז”ל שהשבוע ד’ סיון יום פקודת שנתו.

בס”ד ובל”נ נשלח כל ערב את נוסח ‘ספירת העומר’ השלם, [לשם יחוד, ברכה, ספירה, למנצח, אנא, בקשה לאחר הספירה, ב’ הלכות סגולות והנהגות בענינא דיומא], והקצר [לשם יחוד ק’, ברכה, ספירה, למנצח, אנא]. וכן כל בוקר תזכורת עם הספירה היומית בלבד.

הצטרפו ושתפו לזיכוי הרבים!

🛎🌾 תִּזְכֹּרֶת ‘סְפִירַת הָעֹמֶר’ 🌾🛎
https://chat.whatsapp.com/HFmJfhRu9oFAfmwKpY0vz6
לצפיה בסטטוס, ולמוגנים, וכן לקבלת 🛎🌾 תִּזְכֹּרֶת ‘סְפִירַת הָעֹמֶר’🌾🛎 ברשימת תפוצה, שלחו 🥏 למספר
http://wa.me/972546481400‏

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה