ושמרתם את המצוות – לא להחמיץ את המצווה !

ושמרתם את המצוות – לא להחמיץ את המצווה ! כמו שאמרו בבית מדרשינו אל תעשה את המצווה עם פרצוף חמוץ רוץ תפוס אותה בשמחה !

ושמרתם את המצוות – לא להחמיץ את המצווה !

(שמות יב-יז) "ושמרתם את המצות". פרש"י והוא מחז"ל במכילתא (פסחא,פ"ט) – ושמרתם את המצות, שלא יבואו לידי חימוץ. מכאן אמרו (פסחים מח, ב) תפח – תלטוש בצונן.

(כתב 'תלטוש' בל' נקיבה, ולא 'ילטוש', כי בזמניהם נשים עסקו בכך. ופרש"י שם בפסחים, הבצק שבידה שהיא רוצה לתפוח, תלטוש ידיה במים צונן ותקטפנה ותצטנן).

וכתב המשנ"ב (או"ח סי' תס,ס"ק ג) על מה שכתב המחבר שם בס"א שאין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה ע"י גוי, שהטעם הוא דכתיב "ושמרתם את המצות", ומשמע מזה דשמירה שאתה משמרה שלא תחמיץ, התכוון לשם מצה של מצווה, ונכרי וחרש וקטן לאו בני שימור נינהו. ע"כ.

עוד כתב המשנ"ב (או"ח סי' תנג, סקר"א) המצות שאוכלים בשתי הלילות הראשונים (הכוונה בחו"ל, שעושים שם יו"ט שני, ובא"י בלילה הראשון) לקיים בהם מצוות (שמות יב, יח) בערב תאכלו מצות, הם צריכים שמירה יתירה, ולא די לנו במה שאין לנו ריעותא של חשש חימוץ, אלא שצריך שימור יתירה לשם מצוות – מצה, דכתיב "ושמרתם את המצות", והיינו שצריך לשמור לשם מצה. ע"כ.

ודינו מבואר בשו"ע (או"ח סי' תנג,ס"ד) וז"ל החיטים שעושים בהם "מצת – מצוה", טוב לשמרן שלא יפלו עליהם מים משעת קצירה, ולפחות משעת טחינה (והם המצות המכונות בימינו "מצות מיוחדות", הנמכרות בהכשר הבד"ץ של העדה החרדית).

ובשעת הדחק (כגון בשעת שילטון הקומוניסטי ברוסיה ואוקריינה) מותר ליקח קמח מן השוק. ע"כ.

וכתב עוד רש"י עה"ת (והוא המשך המכילתא, הנ"ל) רבי יאשיה אומר אל תהי קורא "ושמרתם את המצות", אלא "ושמרתם את המצוות", כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצים את המצוות, אלא אם באה לידך עשה אותה מיד. ע"כ.

וכן אמרו בירושלמי (ברכות פ"א) שיהא אדם מזרז עצמו לקרוא ק"ש בעונתה.

ואמרו (יומא כח:) שהזריזין מקדימים למצוות.

ואמרו (נזיר כג:) לעולם יקדים אדם לדבר מצוה.

ואמרו (מנחות מג:) כל הזריז במצוה זו (ציצית) זוכה ומקבל פני השכינה.

ואמרו (שמות רבה כח, ב) על הפסוק (מיכה ו, ב) כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, למה לנשים תחילה? שהן מזדרזות במצוות.

ואמרו (במדב"ר יז) השכים אברהם ונטלו בזריזות, והוליכו והעלהו להר המוריה.

ואמרו (מס' סופרים פי"ח-ה) לא היו מניחים בניהם קטנים, אלא היו מוליכין אותם לשתי כנסיות, כדי לזרזם במצוות.

ולפי דרכינו נאמר "ושמרתם את המצות", שבכל מצוה ומצוה צריכים לדקדק שתעשה בדיוק לפי ההלכה ולהיזהר מאד בכל מצוה והלכה בגדריה והלכותיה,

שאם לא כן יתכן מאד שלא יקיים כלל וכלל את המצוה, וכבר מפורסם בעולם שתפילין שהן 99% כשר, למעשה הן 100% פסולות.

וכן בשחיטה ובהלכות כשרות, כשרות בערך – זה לא כשרות.

זמן קריאת שמע, זמן כניסת ויציאת שבת קודש ויו"ט ויוה"כ, משחקים באש, ואף באיסור סקילה.

ציצית ואתרוג ולולב וכו' צריכים להיות 100% כשרים על פי ההלכה.

איסור חדש, דיני שביעית, דיני תרומות ומעשרות, ודיני ביטול תורה, הם דברים חשובים ביותר ויש לדקדק בהם.

וכן בכל הלכה והלכה יש לדקדק בפרטיה גדרותיה ודיקדוקיה ואע"פ שאין צריכים להשתגע ולהחמיר אינסוף חומרות יתירות, ולא זו הדרך, אבל להיפך להקל סתם, בלי יראת שמים, בלי באמת לדעת דעת הפוסקים, ואם בכלל יש מקום להקל – בודאי שאין זו הדרך.. וקרוב להרשיע העושה כן.

וכל זה לעניין דיקדוק הדין. ואשרי מי שזוכה לקיים התורה ודיניה בהידור ובשמחה ובדביקות. ויהא חלקינו עמהם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר