משיבת נפש פ – צ

משיבת נפש אות – פח

בָּזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה עַל עֶבֶד עִבְרִי, אִם בְּגַפּוֹ יָבא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בָּזֶה אָנוּ רוֹאִים רַחֲמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי הֲלא אֲפִלּוּ הָעֶבֶד שֶׁיָּרַד לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה לְרַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁהוּא עָווֹן חָמוּר מְאד, אִם כֵּן הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר הֶפְקֵר גָּמוּר וְאֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה עוֹד. וּבֶאֱמֶת לא כֵן הוּא כִּי אָנוּ רוֹאִים שֶׁגַּם בְּהָעֶבֶד יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים וְאַזְהָרוֹת, שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה לְרַחֵם עָלָיו הַרְבֵּה וְשֶׁלּא לְהַפְקִירוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה אָנוּ רוֹאִים גַּם בַּמֶּה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה אִם בְּגַפּוֹ יָבא וְכוּ, הַיְנוּ שֶׁאִם אֵין לוֹ אִשָּׁה בַּת יִשְׂרָאֵל אָסוּר לְרַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה לְאִשָּׁה בִּכְדֵי שֶׁלּא יאבַד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם יֵשׁ לוֹ כְּבָר קֶשֶׁר וְחִבּוּר בְּאִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם מִבַּת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁמִּשִּׁפְלוּת מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיָּרַד לְמַדְרֵגַת עֶבֶד הֻתַּר לוֹ לִשָּׂא שִׁפְחָה אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה. אֲבָל אִם לא נִתְחַבֵּר עֲדַיִן בְּבַת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אִם הָיָה נוֹשֵׂא שִׁפְחָה שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ מַמָּשׁ הָיָה נֶאֱבָד לְגַמְרֵי, עַל כֵּן אָסְרָה הַתּוֹרָה לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל לְעַבְדוּת. כִּי אֲפִלּוּ עַל הַנּוֹפֵל לְעַבְדוּת גָּמוּר שֶׁהוּא תּקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת עֲמָלֵק אַף עַל פִּי כֵן גַּם לְשָׁם מַגִּיעִין רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם אוֹת כ”ו)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16העמוד הבא

כתיבת תגובה