משיבת נפש ק – קיט

משיבת נפש אות – קיח

מְבאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁבְּפֶסַח וּסְפִירָה מֻכְרָחִין לְקַבֵּל הַמּחִין שֶׁלּא כְּסֵדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין הַמּחִין דְּגַדְלוּת קדֶם הַמּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַיֵּן שָׁם בְּעִנְיַן הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמּחִין הַנַּ”ל. וּמְבאָר שָׁם שֶׁמַּה שֶּׁמֻּכְרָחִין לְקַבֵּל הַמּחִין אָז שֶׁלּא כְּסֵדֶר הוּא מֵחֲמַת גּדֶל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱחֶזֶת אָז בָּהֶם עֲדַיִן, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַהֶכְרֵחַ לְקַבֵּל הַמּחִין שֶׁלּא כְּסֵדֶר. וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם מְבאָר, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין הַמּחִין שֶׁלּא כְּסֵדֶר רַק בַּיָּמִים הַלָּלוּ מֵחֲמַת הַנַּ”ל. אֲבָל תָּמִיד מְקַבְּלִין הַמּחִין כְּסֵדֶר. אַף עַל פִּי כֵן מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל זֶה לְעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמּחִין בִּכְלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּפְרָטִיּוּת כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ נָקִי מֵעֲווֹנוֹתָיו וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּפְרָטִיּוּת, אֲזַי הוּא צָרִיךְ גַּם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לְקַבֵּל הַמּחִין שֶׁלּא כְּסֵדֶר כְּפִי בְּחִינַת יְצִיאָתוֹ מִמִּצְרַיִם, דְּהַיְנוּ מִזֻּהֲמַת עֲווֹנוֹתָיו וּכְלַל כָּל הַמְשָׁכַת הַמּחִין וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ חָכְמָה וְשֵׂכֶל מְיֻחָד שֶׁזֶּה עִקַּר הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם וְהוּא עִקַּר אוֹר הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל יוֹם, רַק כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נַשׁ לְהַאי טוֹב, כְּגוֹן חֲשׁוֹכָא דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא כַּמְבאָר בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהַמְארָעוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם, וְהִתְפַּשְׁטוּת וְהִשְׁתַּטְּחוּת הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לִדְחוֹת אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְזֶה אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְשַׁבֵּר הַגְּדָרִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו וְלִמְצא הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא וּלְהַמְשִׁיךְ הַמּחִין וְהַשֵּׂכֶל הַמְיֻחָד לְזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא, וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה כְּפִי בְּחִינַת אוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא כַּמְבאָר כָּל זֶה בִּפְנִים בַּאֲרִיכוּת (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קמ”ג פֶּסַח וּסְפִירָה אוֹת קנ”ז קנ”ח) וְהִנֵּה כְּפִי הַמְשָׁכַת הַמּחִין שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם בִּפְרָטִיּוּת כְּמוֹ כֵן זֶה לְעֻמַּת זֶה מִתְגַּבְּרִין וּמִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדּוֹ בְּחִינַת הַגְּדָרִים וְהַמָּסַכִּים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בְּעִנְיַן הַגְּדָרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל יוֹם וָיוֹם, וּמִזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הַדְּחִיּוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם. וְעַל כֵּן אַל יִפּל לֵב הָאָדָם עָלָיו אִם רוֹאֶה, שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִתְפַּלֵּל קְצָת בְּכַוָּנָה וְהָיָה לוֹ אֵיזֶה נַיְחָא קְצָת מִן הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ וְעַכְשָׁו מִתְגַּבְּרִין עָלָיו הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בִּבְחִינַת הַמְשָׁכַת הַמּחִין דְּגַדְלוּת אֶצְלוֹ, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ, וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְקַבֵּל גַּם בְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת וְלִפְעָמִים הֵם בְּחִינַת קַטְנוּת דְּקַטְנוּת, שֶׁשָּׁם הַסִּטְרָא אַחֲרָא נֶאֱחֶזֶת בְּיוֹתֵר וְעַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמד כְּנֶגֶד הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּזֶה הַיּוֹם יֵשׁ בּוֹ טוֹב, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר הַגֶּדֶר שֶׁכְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֵי לִזְכּוֹת לְזֶה הַטּוֹב שֶׁבָּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא כַּנַּ”ל וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאִם לִפְעָמִים מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ מְאד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם וְהוּא מָנוּי וְסָפוּר בִּימֵי חַיָּיו, וְעַל כֵּן אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לוֹמַר שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּכַוָּנָה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ אוֹ לִלְמד יוֹתֵר אוֹ לַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה מִינֵי לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְכַמָּה מִינֵי מִצְווֹת וְכוּ. וְהָעִקָּר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלּא יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה בָּטֵל וְהוֹלֵךְ, כִּי צָרִיךְ לַחֲשׁב בְּכָל יוֹם שֶׁאֵין לוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַד בִּבְחִינַת הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (הִלְכוֹת פִּקָּדוֹן ד אוֹת ה ו ז ח)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20העמוד הבא

כתיבת תגובה