צוואה ודברי תוכחה | פרשת השבוע אלה הדברים

הצוואה ודברי תוכחה של אבותינו הקדושים. מתוך העלון לשבת "שי עולמות" פרשת אלה הדברים מאת ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר".

צוואה ודברי תוכחה

(דברים א-א) "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל" וגו'.

פרש"י (כאן) לפי שהם דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו את המקום בהן,
לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז, מפני כבודם של ישראל,
ובהמשך (בפסוק ג') כתב רש"י וז"ל: מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה.
ממי למד? מיעקב [אבינו] שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה,
אמר לו – ראובן בני, מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו?
כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי.

ומפני ארבע דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה.
כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו (ובושה גדולה וגנאי גדול הוא),
ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו (כשפוגש אותו, ועוד שיתכן שלא כ"כ יקבל תוכחתו, ועוד ינטור לו שנאה באמרו שעשה כן רק לבזותו ולא לשם שמים),
ושלא יהא בלבו עליו (כנ"ל, ועוד שאם יוכיחו קודם אפשר שיראה חבירו עליו איזה דבר, ויאמר עליו בלבו קשוט עצמך תחילה, וטול קורה מבין עיניך),
ועוד שהתוכחה מביאה לידי שלום (ספרי-ב).

וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה (יהושע כד).
וכן שמואל שנאמר (ש"א יב-יג) הננו ענו בי.
וכן דוד את שלמה בנו (מ"א ב-א) הוכיחו ויצוהו מה לעשות.
וכתב השל"ה הקדוש (בהקדמת הספר-ח) וכן משה רבינו ע"ה עשה שניהם, לאחר שלמד התורה והמצוות עם כל ישראל, כשבא לילך בדרכי החיים הנצחיים סמוך למותו – קיים תוכחת מוסר "אלה הדברים" כדפרש"י דברי תוכחות,

הוכיחם על העבר, מה שחטאו מעת צאתם ממצרים, ולמדם מוסר על העתיד, הן בקיום התורה ומצוותיה, תלמוד ומעשה הן מהתלבשות המידות באופן לבוא אל הדביקות בו יתברך, ולילך בדרכיו יתברך ובמידותיו.

ועוד כתב השל"ה (דברים יז) וז"ל: אלה הדברים – הוכיחן סמוך למותו, מלבד מה שהוכיחן ולמדם בחייו דבר יום ביומו, הוכיחן בתוכחות מוסר סמוך למותו.

וגם כל אב ואב לבני ביתו צריך כמו שעשה יעקב לבניו. ע"כ.

וע"כ סוף דבריו של השל"ה הק' התעוררתי כעת לכתוב דוגמא קצרה, וזוהי:

יש להתרחק מאד מאד מאינטרנט, אייפון, בינה מלאכותית וכו' וכן משמיעת רדיו אפי' מ"חרדים".
והשתדלו תמיד להתקרב ולאהוב את ה', עוד ועוד.
/ לא לזלזל בשום סעיף קטן שבשולחן ערוך
/ להתבטל בביטול גמור לסבא קדישא, רבינו הק' רבי נחמן מברסלב
/ המטרה העיקרית היא לשים כוחות לג' דברים:
א) תיקון המידות
ב) תיקון התאוות
ג) תיקון ההשקפות וכ"א מהם הוא יסוד גדול, שא"א בלעדיו

/ התבודדות ושיחה יומיומית עם השי"ת, ולבקש ממנו כל דבר, גדול וקטן
/ לומר כל יום "ליקוטי תפילות" במתינות, בהתעוררות בהתלהבות ובדביקות
/ להתפלל כל יום על כלל ישראל, ועל זרעו
/לעשות הכל ביישוב הדעת – ולא בפזיזות
/ קדושים תהיו בקדושת היסוד, במעשה ובמחשבה
/ להתרחק מאד מאד מנשים, בכל הבחינות. וכן נשים תתרחקנה מגברים מאד מאד. וכל הכרוך בכך – יהא ללא שום נחמדות, אלא יבש וקורקטי בלבד, וקצר קצר

/ להקפיד לטבול כל יום במקווה (ולהתפלל במחשבה תפילות קצרות מתחת למים)
/ עסק התורה – הוא העיקר הגדול בחיים, וכבר אמרו חז"ל (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד כולם.
ויש להרבות בכך ככל שניתן, ולהתרחק מביטול תורה, ומבטלה ומדברים בטילים.

/ ויש ללמוד יום יום ולא יעבור הלכה, וספרי רבינו ז"ל, וספרי מוסר ויר"ש כמו בדורות עברו (כגון מסילת ישרים, אורחות צדיקים, שערי תשובה, ס' הישר, ראשית חכמה, חובת הלבבות, פלא יועץ, קב הישר, של"ה הק', וספרי חסידות המרכזיים

/ להיות מענטש (בן אדם), בעל דרך ארץ, ולהתרחק ולהזהר מספק ספיקא של חילול ה', ולא לפגוע בכבוד של אף אחד
/ להיות ישר בעניני כספים ולא להיות בטלן וטיפש. וכבר אמר רבינו ז"ל (ליקו"מ ח"א מט-א) שטיפשות הוא קילקול הבריאה.
ועוד אמר (שיחות הר"ן סי' נא) גם בתמימות אסור להיות שוטה,

ובכלל הנ"ל להזהר ולהתרחק ממששניקי"ם למיניהם, ומצבועים ומבעלי דמיונות.
ולחיות רק עם היראה הטהורה והפשיטות והתמימות של רבינו ז"ל
/ בענייני חדשות – מותר להתעדכן (במקורות כשרים ממש בלבד!) בקיצור נמרץ ממש – ובעניין הפוליטיקה מותר להבין ולא להמשך אחריה. ויש להוסיף אלא שהירעה קצרה מהכיל.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר