איך זוכים להיות קדוש ולראות פני השכינה | פרשת השבוע שמיני

וזהו (ויקרא ט-ו) "ויאמר משה זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה'".

איך זוכים להיות קדוש ולראות פני השכינה?

כי ע"י עשיית רצון ה', מצוות ומעשים טובים בשמחה ובזריזות, וע"י שעושים נחת רוח לבורא יתברך שמו ישראל קדושים זוכים להשראת השכינה.

ולהיפך ח"ו אזי השכינה מסתלקת מהם, וכמ"ש חז"ל (ברכות ל:) אין השכינה שורה, לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.

ואמרו (שם ה:) ב' שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל, ולא המתין את חבירו, ויצא – גורם לשכינה שתסתלק מישראל, ואמרו (שם נו.) אפשר חטא בא לידו – ושכינה עמו?! ואמרו (מגילה טו:) כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים – נסתלקה הימנה שכינה.

ואמרו (חגיגה טז.) כל העובר עבירה בסתר – כאילו דוחק רגלי השכינה.
ואמרו (סוטה מב.) ד' כיתות אין מקבלים פני השכינה, כת ליצים, כת חניפים, כת שקרנים, וכת מספרי לשון הרע.
ואמרו (במדב"ר ט-א) הנואף הזה מרשל פני השכינה.
ואמרו (מכילתא יתרו-כ) כשם שע"ז מטמאה את הארץ, ומסלקת את השכינה, כך גבה לב גורם לטמא את הארץ ולסלק את השכינה.
ואמרו (ספרי האזינו-שי) ערוה-מסלקת את השכינה.

אבל מידה טובה מרובה, ועשיית רצון ה' בפשיטות ותמימות בשמחה וחשק וזריזות גורמת להשראת השכינה. וכמ"ש חז"ל (זוה"ק פ' ויבא, דף קטו:) א"ל ר' יהודה לר' יוסי פתח פיך ולעי באורייתא. דהא שכינתא אשתכח גבך, דכל זמן דבמילי דאורייתא לעאן – שכינתא אתיא ומתחברא.

ועיי"ש עוד שכינתא לא שריא לא באתר פגים ולא באתר עציב, אלא באתר חדוה.
ואמרו (מדרש שוחר טוב תהלים קה) אתה מבקש לראות את השכינה בעוה"ז? עסוק בתורה בארץ ישראל,
ואמרו (שם יז) אפילו רשעים ואין בהם אלא זכות של צדקה בלבד – זוכין ומקבלים פני השכינה.
ואמרו (תנדא"ר ג-ז) כל הנושא פנים אל התורה – זוכה ומקבל פני השכינה.
ואמרו (פסיקתא דרב כהנא ל) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקב"ה עוצר שכינתו עמהם.
ואמרו (תורת כהנים בחוקותי-כו) אם ישראל יעשו רצוני אין שכינתי זזה מביניהם.
ואמרו (תנחומא משפטים ד) כשדן דין אמת – אין השכינה זזה ממנו.

ואמרו (מדרש זוטא שהש"א) צדקה וגמילות חסדים – גורמת לשכינה שתשרה ביניהם.
ואמרו (שהש"ר ו-יא) אף סוררים – הקב"ה משרה שכינה ביניהם בזכות "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד-ז).
ואמרו (דב"ר ז-ב) לא דייך שאתה מקבל פני השכינה בבית הכנסת, אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות.
ואמרו (תמיד לב:) כל העוסק בתורה בלילה – שכינה כנגדו.
ואמרו (מנחות מג:) כל הזריז במצות ציצית – זוכה ומקבל פני השכינה.
ואמרו (כ"ב י:) אדם נותן פרוטה לעני – זוכה ומקבל פני השכינה.
ואמרו (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן.
ואמרו (שבת ל:) אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות – אלא מתוך שמחה של מצוה (לכנ"ל).

ואמרו (ברכות ו.) מנין לי' שמתפללים שהשכינה עמהם? שנא' (תהלים פב-א) אלקים ניצב בעדת א-ל.
ומנין לג' שיושבים בדין שהשכינה עמהם? שנא' (תהלים פב-א) בקרב אלקים ישפוט,
ומנין לשנים שיושבים ועוסקים בתורה (בחברותא) ששכינה עמהם? שנא' (מלאכי ג-טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע.
ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו? שנאמר (שמות כ-כא) בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבא אליך וברכתיך.

וכן אמרו (אבות פ"ג מ"ה)  עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם, ואפילו חמישה, ואפילו שלושה, ואפילו שנים, ואפילו אחד. עיי"ש.

וזהו "ויאמר משה זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה'".

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים

כנסו למאגר השיעורים על פרשת השבוע 

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022