אהבת ישראל – אל תשנא את אחיך רק את הרע שנדבק בו !
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויקהל. לכבוד.. .אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
אהבת ישראל מושג כל כך נחוץ בימינו מריבות שמאל ימין חולנים דתיים בפני הבית ומחוץ… לראש הישיבה יש מלא מארים ועיצות איך באמת לאהוב כל אחד מישאל והדבר העיקרי הוא שאני לא שונא את אחי רק את הרע שנדבק בו !
אהבת ישראל – אל תשנא את אחיך רק את הרע שנדבק בו !
(שמות לה-א) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל".
פירוש ויקהל משה, שמשה היה מקהיל, מאסף, ומייחד ומקשר את עצמו את כל עדת בני ישראל. פירוש 'את'–'עם' כל עדת בני ישראל, עם כל יהודי ויהודי, אפילו עם הפחות שבפחותים (אע"פ שהיה מלא עבירות ופגמים).
וזה פירוש (תהלים נג) כולו סג יחדיו, כלומר אפילו כשאני רואה אחד מישראל, שסג מכל וכל מהקדוש ברוך הוא, אף על פי כן צריך אני שנהיה יחדיו, צריך אני להיות ביחד ולהתקשר עמו, כמו שעשה משה רבינו.
כי יש בחינת אלוקות (בכל יהודי) אפילו (כשהוא) בדיוטא התחתונה, אפילו (כשהוא) בעשרה כתרי דמסאבותא, לקיים (תהלים קג) ומלכותו בכל משלה.
וזה בחינת חיריק, כמו שאמרו חז"ל (תיקני זוהר. תיקון י, דף כה'-כן צ"ל ולא כמו שנדפס בכל הדפוסים בטעות כח:) ובחיריק – (להעיר הארה) למנחתא לה לתתא (להוריד ההארה למטה, שהוא מקום החיריק, למטה מהאותיות) להמליך לה על התתאים. נמצא שבפחות מישראל יש בו בודאי איזה אלקות, ועי"ז אני יכול להיות יחדיו עמו.
וזה (אפילו-כש) כולו סג (דהיינו שהיהודי זה נסוג אחורה לגמרי מהתורה ומה', אעפ"כ) יחדיו (צריך אני לקשר ולתקשר עמו כדי להחזירו בתשובה ולקרבו לה'), ע"כ. (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סי' סב).
והנה בזה טועים רבים, ומתחברים עם רשעים, וסופו של דבר הוא, במקום שהוא יקרב את הרשע לה', הם מרחיקים אותו ומצננים אותו מהשי"ת ומעבודתו. ולפעמים מכשילים אותו מאד מאד אפילו בחמורות שבחמורות.
ועל כן כל ירא שמים צריך להיות ג"כ חכם ועיניו בראשו, ולהבין שלא עם כל חילוני וכו' אפשר וראוי לתקשר ולהתחבר ולדבר עמו, כי הסכנה גדולה, אלא הכל לפי הענין, יש אחד שמוכן לשמוע ולקבל, ויש אחד לעומתו, או נחש ערמומי, וכו' וכו' ויש לברוח ממנו כבורח מן האש.
וגם לא כל אחד שייך לעבודה זו, ולא כל אחד הוא בבחי' (אבות פ"ב מ"ד) ודע מה שחשיב לאפיקורס.
והנה באמת צריך לאהוב כל יהודי ויהודי, וכמ"ש (ויקרא יט-יח) ואהבת לרעך כמוך.
ואמרו (אבות פ"א) הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה.
ואמרו (תנחומא שופטים-יח) אמר רבי אלעזר הקפר ברבי גדול כח השלום, שבשעה שישראל עושים חבורה אחת, אפילו עבודה זרה ביניהם – אין מידת הדין נוגעת בהם, שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים – הנח לו. ובשעה שהן חלוקים – מידת הדין נוגעת בהם שנאמר חלק לבם עתה יֶאְשָמוּ.
ואמרו (תנחומא-נצבים א) וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו באגודה אחת,
ואמרו (במדבר רבא טו) כביכול כסאו מבוסס למעלה, בזמן שישראל עושים אגודה אחת.
ואיתא בכתבי האריז"ל (שער הגילגולים דף קלד מד"י) גם הזהיר מורי (האריז"ל) שקודם תפילת שחרית נקבל עלינו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ויכוון לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות, ולעשות תיקון למעלה.
וכתב בס' תפארת היהודי להרה"צ ר' יעקב יצחק – היהודי – מפשיסחא, שאם יראה שתגדל אצלו אהבת ישראל בכל יום, סימן הוא שנתעלה בעבודת השי"ת, והיא הבחינה האמיתית בעבודת ה'.
ואיתא בס' מאור עינים (פ' חוקת) וז"ל כל נשמות ישראל הם אחדות גמור, ואם רואה אדם דבר רע בעצמו – אינו שונא את עצמו, אלא רק שונא את הדבר הרע ההוא, כמו כן ברואה דבר רע באחרים – ישנא רק את המידה, ולא את האיש. ע"כ.
ויהי רצון שיהא אהבה ואחדות בעם ישראל, ונזכה כולנו לעבוד את השי"ת בלבב שלם, בדחילו ורחימו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
