הרב יש לי המון חמץ בלב ובמוח האם יש לי תקווה? עלון לחג הפסח…
בס"ד. לקראת פסח | לכבוד... אחדשה"ט!
הרב יש לי המון חמץ בלב ובמוח האם יש לי תקווה? צריך לדון כל אדם לכף זכות אז מותר לדון גם את פרעה לכף זכות?
ידוע ומפורסם שחמץ בפסח אסור במשהו, וכנפסק בשו"ע (או"ח סי' תמז. ס"א), וכמובא כעין זה בדברי רבינו ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' נז-ח) אין בין חמץ למצה אלא משהו.
(וכמובא בטעמי המצוות לר"מ הבבלי, ובשל"ה הקדוש מסכת פסחים). אלא שדברי רבינו ז"ל אפשר לפרש שהגבול ביניהם הוא משהו, שלפני המשהו הזה עדיין מוגדר כמצה, ולאחר המשהו הזה כבר מוגדר כחמץ,
משאין כן כוונת השולחן ערוך היא שמשהו חמץ אין לו ביטול בפסח כלל, ואוסר כל תערובת, לא רק פי ששים אלא גם פי מיליון, שקילקול גדול ועצום יכול להיווצר ממשהו לא בסדר, וכן בין ערב שבת לשבת, ובין שבת למוצ"ש – ג"כ יש רק משהו, וכן ביום כיפור, מי שעושה מלאכה או אוכל משהו לפני זמן האיסור הוא כולו היתר ומי שאוכל או עושה מלאכה אח"כ מתחייב כרת (או סקילה בשבת).
והנה אם קילקול גדול ונוראי יכול להיווצר ממשהו, קל וחומר שתיקון גדול ונפלא יכול להעשות ממשהו, מהרהור תשובה בודד, ממעשה טוב בודד, מנקודה טובה, והרי אדם רשע שנפטר מתוך הרהור תשובה הוא ענין אחר לגמרי ממי שלא הרהר בתשובה, והרי אמרו חז"ל (ע"ז-י:) יש קונה עולמו בשעה אחת
שיתכן לפרשו ג"כ על שעה מועטת ושניה בודדת, וכמו שמברכים "אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת" שפירושו שניה אחת, כמבואר בשו"ע (או"ח סי' ו-ס"א) וז"ל ועוד יש לפרש שגבול יש לאדם שיכולים נקביו ליסתם ולא ימות, וכיון שעבר אותו הגבול – אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. עכ"ל.
והנה גודל מעלת ויקר נקודה בודדת טובה, מבוארת באר היטב ובאריכות בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' רפב – מאמר "אזמרה"),
אפילו רשע גמור
וכבר מילתי אמורה: שהעולם טועים טעות חמורה, בחשבם שדעת רבינו ז"ל לדון כל רשע לכף זכות, היא לשקר את עצמינו ולהפוך כל רשע גמור לצדיק גדול, וחלילה לומר כן רח"ל, רחמנא לישזבן,
אלא כוונת רבינו ז"ל כפשוטו כמו שכתב וז"ל דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב (או איזה מעשה טוב שעשה) שבאותו המעט – אינו רשע. וכמ"ש בהמשך כי אע"פ שהוא רשע איך אפשר שאין בו מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה איזה דבר מצוה או דבר טוב מימיו, ע"כ, הרי כדברינו.
ולפ"ז מסתדר עם ההלכה, דקיי"ל שדנים לכף זכות רק צדיק שיש להעמידו על חזקתו, כשיש לנו ספק במעשיו, משא"כ לרשע, שאין לו חזקת כשרות (אבני מילואים סי' קכז סק"ב, שב שמעתתא ש"א פט"ו, ראש אפרים ח"ג כללי חזקה סי' יא, שו"ת נחלת דוד סי' כו, פני יהושע גיטין יז. סוד"ה משום בת אחותו. שו"ת חת"ס אבהע"ז ח"א סי' ו. ועיין מב ועוד.)
והמשהו הטוב הזה צריך כל אדם לחפש בעצמו, כי צריך האדם לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, [ובפרט בירידה, וק"ו במצב התרסקות] כדי להחיות את עצמו ולבוא לידי שמחה.
וכן כל אדם צריך להתחזק ולשמוח בכל משהו טוב שעושה, וזה יתן לו הרבה כח להוסיף עוד משהו טוב ועוד.. ועוד. כגון אדם שלא אוהב ללמוד כלל, או לא אוהב לימוד מסויים, כגון הלכה או גמרא צריך להתחזק ללמוד אפילו קצת, אפילו הלכה אחת ליום, או רבע עמוד ליום, ועי"ז בעזהי"ת לבסוף יגיע למדריגה טובה ונפלאה.
וכן בענין הצדקה, וכן בענין החסד, וכן בענין שבירת העצלות ושאר מידות לא טובות, וכן בעניני התאוות, יתקדם אפילו צעד אחד לקראת הקדושה, וסוף הטוב האמיתי לבוא.
בברכת חג כשר ושמח
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
