שיחות הר"ן סימן ס | בענייני נדל"ן וסכנת ריבוי החכמה
שיחות הר"ן סימן ס – רבינו נחמן מברסלב מדבר על ענייני נדל"ן וסכנת ריבוי החכמה שיכולה להביא לאפיקורסות.
שיחות הר"ן ס
שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּעֵת שֶׁאֵרַע מַעֲשֶׂה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ בְּרַסְלֶב,
שֶׁנִּזּוֹקָה יַלְדָּה אַחַת בְּבַיִת שֶׁחָפְרוּ בּוֹ וְעָשׂוּ בּוֹ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים,
גַּם כַּמָּה נְפָשׁוֹת הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה.
בְּעִנְיַן בִּנְיָנִים עִיַּנְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּעִנְיָן זֶה,
וְרָאִיתִי שֶׁכָּל הָעוֹסְקִים בְּבִנְיָנִים וּבְחוֹמוֹת אֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא נָקִי, וַאֲפִלּוּ עַכּוּ"ם.
וְאַף עַל פִּי כֵן הָעוֹלָם עוֹסְקִים בָּזֶה, כִּי הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם,
כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה.
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חַשְׁקוּת לָזֶה.
וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה עִנְיָנִים וְחִלּוּקִים, אַךְ סוֹף כָּל סוֹף אֵינוֹ יוֹצֵא נָקִי,
וְנִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ "כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן" (יְבָמוֹת סג. סוֹטָה יא.).
"מִתְמַסְכֵּן" הוּא לְשׁוֹן עֲנִיּוּת, וְגַם הוּא לְשׁוֹן סַכָּנָה.
וּבַמִּדְרָשׁ מְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ, עַל פָּסוּק: "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה" (שְׁמוֹת א'),
"חַד אָמַר שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וְחַד אָמַר שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן" (שְׁמוֹת רַבָּה א' אוֹת י"ד).
וְהָעִקָּר הוּא הַנָּחַת הַיְסוֹד (שֶׁקּוֹרִין "זָאקְלָאשְׁטְשִׁינָא"),
וְצָרִיךְ לֵידַע בְּאֵיזֶה זְמַן לְהַנִּיחַ הַיְסוֹד, וּמֵאֵיזֶה עֵץ לְהַנִּיחַ הַיְּסוֹד,
כִּי יֵשׁ עֵצִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִהְיוֹת יְסוֹד, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע כָּל זֹאת.
וְגַם מַה שֶּׁאֵין גְּדֵלִים פֵּרוֹת בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ הוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת זֶה,
הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה פֵּרוֹת שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִהְיוֹת גְּדֵלִים כָּאן, וְהוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת זֶה, שֶׁאֵין יוֹדְעִים עִנְיָנִים הַנַּ"ל.
כִּי אֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, מִשָּׁם יוֹצְאִין גִּידִין לְכָל הָאֲרָצוֹת,
וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל וְיָדַע כָּל הַגִּידִין בִּפְרָטִיּוּת,
הָיָה נוֹטֵעַ עֵץ כָּל פְּרִי כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל (קֹהֶלֶת רַבָּה ב' אוֹת ז'),
וְגַם בַּמְּדִינוֹת הַלָּלוּ אִם הָיוּ יוֹדְעִין הִלּוּךְ הַגִּידִים בִּפְרָטִיּוּת הֵיטֵב,
הָיוּ יְכוֹלִים לִטַּע גַּם כָּאן אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁאֵינָם גְּדֵלִים פֹּה,
כִּי גַּם כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁהַגִּיד הַהוֹלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ, הוּא מְסֻגָּל לִפְרִי מְיֻחֶדֶת,
עִם כָּל זֶה כָּל הַגִּידִין מִתְעָרְבִין וּמִתְחַבְּרִין יַחַד,
וְעַל כֵּן גַּם כָּאן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת,
כְּשֶׁמִּתְרַחֲקִים מְעַט יְכוֹלִין לִטַּע גַּם שְׁאָר הַפֵּרוֹת שֶׁאֵין גְּדֵלִים פֹּה.
גַּם יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁאִם הָיוּ פּוֹתְחִים בְּאֵר בְּאֵיזֶה צַד, הָיוּ יְכוֹלִין לִטַּע בְּרִחוּק מָקוֹם מִשָּׁם אוֹתָן הַפֵּרוֹת הַנַּ"ל.
גַּם צְרִיכִין לֵידַע הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, וְלֵידַע לְפִי הַזְּמַן, אֶת בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה,
בְּאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה הוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וּלְפִי אוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּעִנְיָנִים הַנַּ"ל, אַךְ כָּל זֶה נֶעְלָם וְנִסְתָּר מִן הָעוֹלָם.
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָן.
וְהָעִנְיָן, כִּי הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁבְּכָל פַּעַם נִתְחַכֵּם הָעוֹלָם יוֹתֵר,
וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים בְּוַדַּאי הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר מְאֹד, וְהֵם גִּלּוּ עִקַּר הַחָכְמָה,
אַךְ מֵאַחַר שֶׁהֵם כְּבָר הֵכִינוּ הַכֹּל, עַל כֵּן בָּאִים הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עַל חָכְמוֹת יוֹתֵר,
כִּי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הֵם בָּאוּ אֶל הַמּוּכָן,
כִּי כְּבָר מוּכָן הַחָכְמָה מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁגִּלּוּ עִקַּר הַחָכְמָה,
וְעַל כֵּן הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן מוֹסִיף מְעַט וְנִתְחַכֵּם יוֹתֵר,
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַזַ"ל שֶׁאָמְרוּ:
"אִי לָאו דְּדַלָאִית חַסְפָּא לֹא אַשְׁכָחִית מַרְגִּינִיתָא תּוּתַהּ" (יְבָמוֹת צב: בָּבָא מְצִיעָא יז:)
וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהַקּוֹדֵם לֹא פָּעַל כְּלָל, כִּי הָעִקָּר הוּא הַמַּרְגִּינִיתָא,
אַף עַל פִּי כֵן הָרִאשׁוֹן עִקָּר, כִּי הוּא דָלָה חַסְפָּא,
הַיְנוּ שֶׁהוּא גִּלָּה וְחָפַר יְסוֹד וְעִקַּר הַחָכְמָה,
שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא הַשֵּׁנִי בְּנָקֵל עַל עֵסֶק הַחָכְמָה בְּתַכְלִית.
וְעַל כֵּן יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת אוֹתָם, כִּי אִם הָיָה מְגַלֶּה אוֹתָם הָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא מִזֶּה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, כִּי יֵשׁ בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה דְּבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת לָזֶה,
וְאִם הָיָה נִתְגַּלֶּה אוֹתוֹ הַחָכְמָה בָּעוֹלָם, וְהָיוּ יוֹדְעִים אוֹתָן הָעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ הָעִנְיָן, הָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא מִזֶּה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, כִּי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מוֹסִיפִים בְּכָל פַּעַם חָכְמָה כַּנַּ"ל,
וְלִפְעָמִים הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים טוֹעִין בְּחָכְמָתָם שֶׁמּוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים, עַל כֵּן אִם הָיוּ מְגַלִּים עִנְיָנִים הַנַּ"ל וְהַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ רוֹצִים בְּכָל פַּעַם לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם חָכְמָתָם, וְהָיוּ יְכוֹלִים לִטְעוֹת בְּטָעוּת חָכְמָתָם שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּלְגֵּל מֵעִנְיָנִים הַנַּ"ל הַנֶּעְלָמִים מִן הָעוֹלָם, עֲבוֹדוֹת זָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
כִּי הָיָה נִדְמֶה לָהֶם עַל פִּי טָעוּתָם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם לַעֲבוֹד אוֹתָן הָעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם.
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּעִנְיַן עָרְלָה (וַיִּקְרָא י"ט), כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר שֶׁבְּאוֹתָן הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים שׁוֹרָה קְלִפָּה עַל הָאִילָן,
וּבַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים טָעוּ בָּזֶה עַד שֶׁהָיָה לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה בָּזֶה בִּתְחִלַּת נְטִיעַת הָאִילָן דַּוְקָא בָּעֵת שֶׁשּׁוֹרָה הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל.
כִּי כְּפִי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיטֵב עִנְיָן נְטִיעַת הָאִילָן מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה,
הָיָה נִדְמֶה לָהֶם עַל פִּי טָעוּתָם שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים,
כִּי הָיָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא פָּשׁוּט כְּפִי מַה שֶּׁטָּעוּ בְּחָכְמָתָם, עַל כֵּן אָסוּר לְגַלּוֹת עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ:
