שיחות ר"ן ל

על המבלים הרבה בבית הכיסא

שיחות הר"ן ל
עַל הַמְבַלִּים זְמַן בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת וּמַאֲרִיכִין בְּבֵית הַכִּסֵּא הִקְפִּיד מְאד מְאד
וְהִתְלוֹצֵץ מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים מְאד וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה וְהַכְּלָל כִּי לא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (בְּרָכוֹת כה:)
וְאֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר יוֹתֵר מִן הַדִּין וְעַל פִּי הַדִּין הָאִסּוּר הוּא רַק כְּשֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (שָׁם כג): הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו אַל יִתְפַּלֵּל הַנִּצְרָךְ דַּיְקָא

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ יֵשׁ גַּם כֵּן דִּינִים בָּזֶה בְּדִיעֲבַד וּבִשְׁעַת הַדְּחַק
כַּמּוּבָא בְּ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" (ארַח חַיִּים) סִימָן צ"ב עַיֵּן שָׁם בְּמָגֵן אַבְרָהָם (ס"ק א) שֶׁהָרִי"ף (בְּרָכוֹת י"ד) מַתִּיר לְכַתְּחִלָּה בְּיָכוֹל לַעֲמד עַצְמוֹ עַד פַּרְסָה וְכוּ

נִמְצָא שֶׁעַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ אֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם
מֵחֲמַת חֲשָׁשׁוֹת וְחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְשִׁגָּעוֹן בְּעָלְמָא
רַק טוֹב לְהִתְפַּלֵּל בַּבּקֶר תֵּכֶף אַחֵר עֲמִידָתוֹ מִמִּטָּתוֹ אִם אֶפְשָׁר בְּקַל לִפנוֹת אֶפְשָׁר,
וְאִם לָאו לָאו וְיִתְפַּלֵּל כָּךְ וַאֲפִלּוּ אִם חוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו לא יַשְׁגִּיחַ וְלא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

גַּם אֵין צְרִיכִין לְהַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא כִּי הוּא מַזִּיק מְאד לִבְרִיאוּת הַגּוּף וְכַמָּה חֳלָאִים בָּאִים מִזֶּה
בִּפְרָט בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁלָּנוּ שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת תּוֹלֶה בָּהֶם וְהַתּוֹלֶה בְּבֵית הַכִּסֵּא מַזִּיק מְאד מְאד
בִּפְרָט הַחֹלִי הַיָּדוּעַ [שֶׁקּוֹרִין טְחוֹרִים] בָּא מִזֶּה מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן
עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד מִלְּהַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא וְאֵין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בָּזֶה
כִּי לא נֶאֱמַר כְּלָל בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְהוּא עַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן בְּזאת הַטָּעוּת מִקּדֶם
וְהָיָה עוֹשֶׂה דְּבָרִים זָרִים מְאד בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת וְכִמְעַט שֶׁבָּא לִידֵי סַכָּנָה עַל יְדֵי זֶה וְגַם לא נִמְלַט מֵחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן עַל יְדֵי זֶה

וְעַתָּה הוּא יוֹדֵעַ וְאוֹמֵר שֶׁהַכּל שִׁגָּעוֹן וְחָלִילָה לְבַלּוֹת זְמַן הַיָּקָר עַל זֶה
וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף נָקִי לְגַמְרֵי וְלא יִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ כְּלוּם
כִּי הֲלא אֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו גַּם בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ אַף עַל פִּי שֶׁלּא אָכַל מִקּדֶם כַּמָּה יָמִים
כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר קְצָת בְּהַגּוּף וְאָמַר שֶׁדָּבָר גָּדוֹל הוּא אֶצְלוֹ שֶׁדִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה כִּי יוֹצֵא מִזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאד
דְּהַיְנוּ שֶׁלּא לְבַלּוֹת זְמַן בִּשְׁבִיל זֶה וְשֶׁלּא לְהַאֲרִיךְ שָׁם
וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוּא מֻכְרָח לְהַאֲרִיךְ טוֹב לָצֵאת וְלַחֲזר מִלֵּישֵׁב הַרְבֵּה שָׁם

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה