תּוֹדָה – הוֹדָאָה (שבת חנוכה).

תּוֹדָה – הוֹדָאָה.

סיפור לכבוד חנוכה ברסלב בקבצי PDF להורדה וקריאה.

צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד בְּהַדֶּרֶךְ שֶׁל תּוֹדָה – הוֹדָאָה,

דְּהַיְנוּ לַעֲסק תָּמִיד לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָה עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ, מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת,

וְלִזְכּר הֵיטֵב וְלִבְלִי לִשְׁכּחַ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁגּוֹמֵל עִמָּנוּ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג): "וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו".

כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הוֹדָאָה וְתוֹדָה הוּא דֶרֶךְ נִפְלָא מְאד לְהִתְקָרֵב עַל-יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא,

כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת, וְאֵין טוֹב בָּעוֹלָם כִּי אִם הַתּוֹרָה, כִּי אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה.

וּמֵעצֶם הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם קָשֶׁה וְכָבֵד מְאד עַל הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וּלְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם-כֵּן קָשֶׁה מְאד, מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁאוֹטְמִין אֶת לִבּוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתּחַ פִּיו וְלא לְהִתְקָרֵב לְשׁוּם עֲבוֹדָה תַמָּה,

כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכְּבֵדוּת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ'.

וְעַל-כֵּן עֵצָה גְדוֹלָה לָזֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת שֶׁעָשָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת,

וְהָעִקָּר מַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע בִּכְלַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים וְכוּ' הַנְּהוּגִים עַכְשָׁו בַּעֲונוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל, אִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ, יִרְאֶה וְיָבִין חַסְדֵי הַשֵּׁם וְטוּבוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עָלָיו בְּלִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: "נוֹדֶה לְּךָ וְכוּ' עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת",

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּ'נִשְׁמַת כָּל-חַי': "אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ', אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ וְכוּ' עַל אַחַת מֵאָלֶף וְכוּ'".תודה הודיה, תּוֹדָה, הוֹדָאָה

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְלַל יִשְרָאֵל, וּמַנִּיחַ צִיצִת וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם, וּמְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, רָאוּי לוֹ לִתֵּן הוֹדָאָה וְתוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, עַל עצֶם חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו, שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִכְּלַל יִשְרָאֵל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה;

מִכָּל-שֶׁכֵּן, שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ כַּמָּה טוֹבוֹת נִפְלָאוֹת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁגָּמַל עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָה עִמּוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נָכוֹן וּבָטוּחַ, שֶׁגַּם עַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לא יָסִיר חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ מִמֶּנּוּ, וְיֶחֱזַק לִבּוֹ עַל-יְדֵי-זֶה לִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵהוּ גַם עַתָּה מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין,

כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קח): "מִי יבִלֵנִי עִיר מִבְצָר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם", הַיְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁעָזַר לִי עַד הֵנָּה וְנָחַנִי עַד אֱדוֹם, הוּא יוֹבִילֵנִי עִיר מִבְצָר גַּם-כֵּן.

(הל' כלאי בהמה ה"ד אותיות ד ה)

עיקר התשובה זוכין בבחינת המנורה (הפטרת שבת חנוכה)

שהוא בחינת אמירת תהלים שכולל יחד אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא בקשר נפלא מה שאי אפשר להבין ולהשיג כלל.

וזהו בחינת מה שראה זכריה סוד הגאולה שלימה על ידי המנורה שראה כמבואר שם בהפטרת בהעלותך ושבת חנוכה שהוא (זכריה ד') ראיתי מנורת זהב כולה וגולה על ראשה וכו'.

וכלל הענין שהשמן היה נמשך מאליו כמו ממעין כמו שכתוב וגולה על ראשה. וכמו שפירש רשי שם.

וסיים שם לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' . שעיקר התשובה שהיא עיקר הגאולה הוא לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' כי הכל מאתו יתברך.

והעיקר תלוי בבחינת הנ"ל שנזכה שיהיה נמשך בחינת הארת שער החמשים כנ"ל ששם כלולים יחד בקשר אחד אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא שזה זוכין על ידי אמירת תהלים והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו יתברך תמיד יהיה איך שיהיה.

ואז אף על פי שיודע בעצמו שבוודאי אינו יוצא ידי חובה כלל. אף על פי כן באמת זהו סוד נפלא שאי אפשר להשיג כי נמשך משער החמשים שנמשך על שבעה קני המנורה שהם כלולים כל אחד משבעה בחינת שבעה ושבעה מוצקות. שכל זה כלול באמירת תהלים שכולל כל החמשים שערי תשובה שם תשובתינו אליו ותשובתו אלינו, כולל כולם יחד כי הכל אחד כנ"ל.

ועל ידי זה תהיה הגאולה על ידי משיח צדקנו שהוא דוד. ועל כן רמז הגאולה במעשה המנורה וכנ"ל:

(ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות קריאת שמע הלכה ד אות יט)

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה