התבודדותכללי

התבודדות לומדים מנח !

צהַר תַּעֲשֶה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה

מְבאָר בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבִּשְׁעַת תּקֶף הַדִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, צְרִיכִין לְהִתְחַבֵּא וּלְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת “לֵךְ עַמִּי בּא בַחֲדָרֶיךָ וְכוּ’ עַד יַעֲבָר-זָעַם”.

כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין גּוֹבֵר, אֲזַי צְרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל וְלִסְתּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא,

וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַסְתִּיר וּלְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁלּא יְשׁוֹטְטוּ עֵינָיו בִּרְאִיַּת עוֹלָם הַזֶּה,

כִּי מְחִצּוֹת הַבַּיִת סוֹתְמִין בִּפְנֵי הָעֵינַיִם שֶׁלּא יִתְפַּזֵּר הָרְאוּת לַחוּץ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְאוֹר הָאֵין- סוֹף.

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְבּוֹדֵד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וִיקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים,

כְּדֵי שֶׁיִּסְתּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא וְלא יִתְפַּזֵּר רְאוּת עֵינָיו בַּחוּץ.

וְזֶה בְּחִינַת “לֵךְ עַמִּי בּא בַחֲדָרֶיךָ וְכוּ'”, כִּי מְחִצּוֹת הַבַּיִת הֵם מְחִצּוֹת בִּפְנֵי הָעֵנַיִם כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְשָׁם כָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת.

וְזֶה גַּם-כֵּן בְּחִינַת כְּנִיסַת נחַ אֶל הַתֵּבָה, וְעַל-כֵּן צִוָּה ה’ עָלָיו: “צהַר תַּעֲשֶה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה”, כִּי זֶה עִקַּר כְּנִיסָתוֹ אֶל הַתֵּבָה בִּכְדֵי שֶׁלּא יִתְפַּזֵּר הָרְאוּת אֶל הַצַּד, רַק יִסְתַּכֵּל בְּכָל עֵת כְּלַפֵּי מַעְלָה, הַיְנוּ אֶל הַתַּכְלִית הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמָעְלָה.

וְזֶה גַּם-כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּשְׁעַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְרָאֵל וְכוּ'”

בִּזְמַן שֶׁיִּשְרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה

כִּי עִקַּר בִּטּוּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים וְנִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה לַעֲמד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִן הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל

(אוצר היראה בטול ודבקות אות ו)

צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה

וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בְּרֵאשִׁית ו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: צהַר, יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן

הִנֵּה יָדוּעַ כִּי “סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן” (תְּהִלִּים י”ב) כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה

וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם,

וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל ה’, קָשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה’, כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ”ל וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לא יוּכְלוּ לִבְקעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים

עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה

אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה ? הָעִקָּר שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת, לֵיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ,

כִּי ‘חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֱמֶת’ (שַׁבָּת נה יוֹמָא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכּל, כִּי אֱמֶת הוּא ראשׁ תּוֹךְ סוֹף וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: “ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי” (תהלים כ”ז) וְכֵיוָן שֶׂה’ אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁםכִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה.

(תורה קיב)

נח –  צדיק הדור

עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל הַדּוֹרוֹת שֶׁקּדֶם מַתַּן-תּוֹרָה הָיָה גַם-כֵּן רַק עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁחָלְקוּ עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵיהֶם, כְּגוֹן נחַ וּמְתוּשֶׁלַח וְכוּ’,

כִּי אָז בְּאוֹתָן הַדּוֹרוֹת הָיָה כָּל הַלִּמּוּד רַק בְּעַל-פֶּה שֶׁהָיוּ לוֹמְדִין הַצַּדִּיקִים בְּבֵית מִדְרְשֵׁיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר;

אֲבָל רב הָעוֹלָם חָלְקוּ עֲלֵיהֶם וְלא רָצוּ לִשְׁמעַ לָהֶם וּלְהִתְבַּטֵּל אֲלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת,

עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלקִים חַיִּים,

וְכָל הַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים נַעֲשוּ אֶצְלָם [אצל אלו שחלקו עליהם] סַם-מָוֶת [ממש כמו שקורא היום עם הרפורמים שרוב הדורות שנשארו מהם כבר לא יהודים !! והם רחוקים מהתורה ומבזים אותה בכל דרך אפשרית ומתרצים את זה בלימודים שלהם שהם סם המוות בעולם הזה ולחיי נצח] ,

בִּבְחִינַת “וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”.

אַךְ מִי שֶׁנָּגַע יִרְאַת הַשֵּׁם בְּלִבּוֹ, הָיָה מְקַבֵּל גַּם אָז דְּרָכִים יְשָׁרִים מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך…

(אוצר היראה מחלוקת ונצחון אות מ)

תגים

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

תפילה לפסח ובדיקת חמץ כבר אמרתם ?

תפילה זאת מעולה לומר לפי לליל הסדר וכל ימי ניסן

התגלצ’ו ותצליחו – תפילה לפסח | סדר ביעור חמץ

פסח שמח וכשר. לכל ישראל אור במושבותם עם כל בני ביתם !

מישיבת ברסלב “נצח מאיר” ירושלים.

Close