לעשות את המצוות בשמחה | פרשת עקב

וזהו (דברים ז-יב) "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". אמרו חז"ל (במדבר רבא יג) אין "והיה" אלא לשון שמחה.

כי אכן זהו פשוט מצד השכל הישר שצריכים לקיים המצוות מתוך שמחה, על הזכות הכביר לעבוד ולשרת את הבורא יתברך שמו.

ואוי לו למי שעובד את בוראו בלי חשק, כמי שכפאו שד, אין לך בזיון העבודה גדול מזה.

ומקרא מלא הוא (תהלים ק-ב) עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה.

כי אין הבדל בין מצוה רבה לפרט קטן מהלכה, כל מה שהוא רצונו יתברך, צריכים לגשת אליו מתוך שמחה וחדוה, ולעשות בחפץ לב נחת רוח לפניו בעשיית רצונו,

ואם להיפך ח"ו – עונשו רב, וכמ"ש (דברים כח-מז) תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה.

לעשות את המצוות בשמחה | פרשת עקב

והרבה מקראות מצווים ומזכירים לנו לקיים המצוות מתוך שמחה, וכמ"ש (דברים טז-יא) ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם.

ומכאן רואים שצריך האדם להשכיל לשמוח ולעודד שמחה בעבודת ה' אצל בניו ובנותיו וכל הסובבים אותו, ולגרום גם להם לעבוד את ה' מתוך אהבה ושמחה.

ואוי לו למי שעושה ההיפך מזה,

וגבי אכילת מעשר שני כתיב (שם יד-כו) ואכלת שם (בירושלים) לפני ה' אלקיך ושמחת אתה וביתך,

וגבי מצוות חג סוכות, כתיב (שם טז-יד,א) ושמחת בחגך והיית אך שמח, ויש לשמוח כל רגע ורגע כמ"ש (ויקרא כג-א) גבי ד' המינים ולקחת.. פרי עץ הדר.. ושמחתם לפני ה' א' שבעת ימים.

וגבי מצוות ביכורים כתיב (שם, י-יא) ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה.. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך.

ובכניסתם לארץ ישראל, כתיב (שם כז,ב-ז) והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ… ושמחת לפני ה' אלקיך..

וגם לפני קיום המצוות, בעת שמכין את עצמו לכך, ומתעורר לכך – צריך לשמוח, וכמ"ש דוד המלך (תהלים קכב-א) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.

וגבי תומכי אורייתא, כתיב (דברים לג-יח) שמח זבולון בצאתך,

וגבי ירושלים כתיב (ישעיה סו-י) שמחו את ירושלים וגילו בה,

וכן שמחה בה' מוזכרת הרבה מאד, כגון:
(יואל ב, כג) גילו ושמחו בה',
וכתיב (תהלים קד,לד) אנכי אשמח בה',
וכתיב (שם צג-יב) שמחו צדיקים בה',
וכתיב (שם לב-יא) שמחו בה' וגילו צדיקים.

ואיתא בצוואת הריב"ש (סי' קי) יש לעבוד את ה' ביראה ושמחה, והן תרין רעין דלא מתפרשין, ויראה בלא שמחה – הוא מרה שחורה.

רק תמיד יהיה בשמחה.

ואיתא בתולדות יעקב יוסף (פ' משפטים) שמעתי ממורי זלה"ה (הבעש"ט הק') בשם הרמב"ן ששאלו אחד איזו עבודת ה' [ראויה]?

והשיב לו כל שיש בו תענוג ושמחה, בצרוף המורא.

וכתב עוד (שם פ' קדושים) שאין לך שכר גדול יותר מזה, מה שיש לו תענוג ממצוה עצמה בעשותו אותה בשמחה.

וכתב בתפארת שלמה (לשבועות דה' כל) שאיתא בשם הבעש"ט ז"ל (ישעיה פא-י) שוש אשיש בה' שיש צדיקים שיש להם שמחה, מזה שיוכלו לעשות נחת רוח לשמח הקב"ה.

וכתב רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא, ה-ב) שצריך לעשות המצוות בשמחה גדולה כל כך עד שלא ירצה בשום שכר עולם הבא בשבילה, אלא שיזמין לו הקב"ה מצוה אחרת בשכר מצוה זאת.

וכתב עוד (ליקו"מ סי' כד) שעל ידי שמחת המצוה נשלם הקדושה, ומעלה החיות והקדושה שבקליפות,

וע"כ כשעושה המצוה בשמחה – מעלה השכינה מבין הקליפות.

ועוד כתב ( שם סי' מא) ע"י ריקודין של מצוה (שבת, יו"ט חתונה, סעודת מצוה) ושותה יין במידה, וכוונתו לשמים, לזכות לשמחת ישראל, לשמוח בהשי"ת אשר בחר בנו מכל העמים וכו'. ונתעורר לשמחה עי"ז עד שמרקד מחמת שמחה, עי"ז מגרש כל החיצונים וממתיק ומבטל כל הדינים וזוכה לקבל כל הברכות.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר