יהודי המסתובב בין הגויים צריך לשמור את עצמו לא להמשך אחרי התנהגותם

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וילך. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

יהודי המסתובב בין הגויים צריך לשמור את עצמו לא להמשך אחרי התנהגותם

להורדה והדפסה פרשת וילך – עלון לשבת ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

וזהו (דברים לא) "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות.. תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל.. הקהל את העם.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'" וגו'.

במו עיני ראיתי, לא רק פעם אחת, שאברכים יקרים שישבו באוהלה של תורה ועלו ונתעלו בתורה ויראת שמים, ומידות טובות וכו', כשיצאו מכותלי בית המדרש משום הכרח הפרנסה (וההכרח האמיתי, הדמיוני שלא ישובח ולא יגונה, כמאמר החכם, וראה במהרש"א חידושי אגדות, בבא בתרא, דף פ.) כעבור זמן מה השתנו לא לטובה אלא להיפך ונהפכו להיות גסים, הן בסיגנון הדיבור, הן בהתנהגות, הן בהשקפה,

כי יהודי המסתובב בין גוים, או בין חילונים הדומים ומתדמים לגוים בכל, הוא בסכנה שמא יתדבק בו מטומאתו, וכן יוכל להדבק ממנו וללמוד ממנו ויהפוך להיות מגושם כמוהו עכ"פ בכמה בחינות ופרטים, וכמ"ש (תהלים קו-לה) ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם,

וכן יהודי כשר המסתובב אפילו עם 'דתיים' למיניהם, אפילו עם כאלה הלובשים כיפה שחורה, יוכל להדבק מהסיגנון הרחובי שבדיבוריהם ומעשיהם, או השקפותיהם הקלוקלות אפילו מהמנומסים שבהם, וכמו שרואים כל זה בחוש.

כי האדם הוא מדיני, וזה טבעו להמשך אחרי הסביבה הסובבת אותו, וכמ"ש הרמב"ם (ה' דעות פ"ו) דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ומעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו,

לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים וליישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך (וקורים לעצמם "נאורים", ואזלי בתר איפכא), הוא ששלמה המלך אומר (משלי יג-כ) הולך את החכמים יחכם ורועֶה כסילים יֵרוֹעַ, ואומר (תהלים א-א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים..

וזה בחי' (בראשית ט-כ,כא)

וַיָחֶל נח איש האדמה ויטע כרם, וַיֵשְתְּ מן היין וַישכר. ואמרו חז"ל (בראשית רבא לו-ג) 'ויחל נח' שנתחלל מקדושתו ונעשה חולין, למה? לפי שניטע כרם. ואמרו (שם) ג' הם שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תועלת, נח- ויחל נח איש האדמה,

ועוד אמרו (שם) מהו איש האדמה? אמר ר' ברכיה חביב משה מנח, נח משנקרא "איש צדיק תמים" בתחילה (בראשית ו-ט), נקרא אח"כ "איש אדמה", אבל משה רבינו משנקרא "איש מצרי" (שמות ב-יט) נקרא לבסוף "איש אלקים" (דברים לג-א).

וזה "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה.. תקרא את התורה.. הקהל את העם.. למען ילמדו ויראו את ה'". כי בשנת השמיטה שהיה אסור לעסוק בחקלאות ועבודת האדמה, והיו פנויים לעסוק בתורה ועבודת ה', וגיבורי כח אלו, ששנה שלימה היו בטלים מעיסוק בפרנסתם "הלא בכליון עינים יביטו על זמן ההיתר לצאת איש איש אל כרמו ואל שדהו" לחידוש עבודת האדמה,

ע"כ ציוה ה' שיתאספו כולם וישמעו קריאת התורה ופירושה למען לא יהפכו לאנשי אדמה (ראה במשך החכמה) שקורין פלאח (פלח). ותא חזי מ"ש רבינו הקדוש ז"ל (לקוטי מוהר"ן ח"א רמד) וז"ל מי שמעורב בין הגוים (וה"ה החילונים וכו') דהיינו שיש לו עסקים ומו"מ עמהם – צריך לשמור עצמו מאד מאד שלא יזיק לו. כי בקל יוכל להתפס ברשתם ח"ו לחלוק עצמו ממדריגת יהדותו שיש לו.

ע"כ צריך לשמור עצמו מאד מאד להיות כיתד חזק בל ימוט ממדריגת כשרותו ויהדותו [עיי"ש שבאמת ישראל יש להם כח יותר ממלאכים (שגם הם נכשלו ונלכדו כשירדו לעוה"ז) שיכולים לעמוד בזה העולם ולהתגבר על כל נסיונות העוה"ז ולהדבק בבורא יתברך שמו].

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד