האויב, המחבל והרוצח הכי גדול של עם ישראל – זה היצר הרע!
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר כי תצא | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(דברים כא-י) "כי תצא למלחמה על אויביך.. ונתנו ה' אלקיך, בידך ושבית שביו". איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קז) אויביך – הוא היצר הרע.
האויב, המחבל והרוצח הכי גדול של עם ישראל – זה היצר הרע!
פרשת כי תצא למלחמה
אמר המעתיק: כי בודאי אין אויב כמו היצר שרוצה להמרידו נגד התורה הקדושה ונגד רצון ה', ורוצה להשליכו לגיהנום, ושיאבד כל נצחיותו, וגם העולם הזה – לא באמת מפרגן לו, אלא דוחפו להנאת רגע עם הרבה כאב ראש לאחר מכן, נמצא שהוא אויב כל האויבים, כי סתם שונא ואויב רוצה להזיקו פה ושם, ואפילו שונא אכזר שרוצה לרצחו נפש, זהו עכ"פ רק בעוה"ז, ואילו היצר הרע רוצה לאבד ממנו כל העוה"ב ולהשליכו לגהינום כנ"ל.
ונתנו ה' אלקיך בידך, כלומר היצר הרע יתן ה' אלקיך בידך, שיאומר לך שאתה בבחי' צדיק גדול מאד, מושל יראת אלקים (ש"ב כג-ג)
א"ה: כמו שאמרו (חז"ל, מועד קטן דף טז:) כתיב (שם) אמר אלקי ישראל, לי דבר צור ישראל מושל באדם, צדיק מושל יראת אלקים? (הרי כאילו הפסוק סותר, מיני וביה, כי מי מושל במי?), אמר רבי אבוה הכי קאמר, אמר (דוד) אלקי ישראל לי (אלי) דיבר, צור ישראל אני (ה') מושל באדם. מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והצדיק מבטלה. ע"כ.
נמצא שהיצר הרע רוצה להכשילו בגאוה, ומכניס לו דמיונות כאילו הוא צדיק, ולא סתם צדיק, אלא צדיק גדול מאד, מגדולי הדור.
על זה נותנת התורה עיצה בהמשך הפסוק,
ושבית שביו, כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, דהיינו בגדלות וגאוה, בזה גופה תתגבר עליו. דהיינו שתאמר לו, איך אני מושל כשיש לי גאוה, ואין הקב"ה שורה עמי, א"ה: כמו שאמרו (חז"ל סוטה ה'). כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם ביחד.
וזה ושבית שביו, היינו מיניה וביה, שבית, מה שהוא רוצה לשבות אותך. ע"כ.
כי כן דרך היצר הרע, הוא מופיע אצל האדם כידידותי וחביב מאד, ונותן לו עצות כאילו לטובתו והנאתו והוא מסית ומסית, אף שמפילו ברשתו ומאבד נצחיותו, וכמ"ש חז"ל (שבת קה:) כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד.
ואמרו (סוכה נב:) יצר הרע, בתחילה דומה לחוט בוכיא, ולבסוף דומה כעבותות העגלה שנאמר (ישעיה ה-יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה..
ואמרו (ברכות סא.) רב אמר יצה"ר דומה לזבוב, ושמואל אמר כמין חיטה הוא דומה,
ואמרו (סוכה שם) (יואל ב-כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם – זה יצה"ר שצפון ועומד בלבו של אדם.
ואמרו (שם) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום.
ואמרו (שם) יצה"ר מסיתו לאדם בעוה"ז לעבירות וחטאים, ומעיד עליו לעוה"ב לקטרג עליו ולהאשים אותו במשפט.
ואמרו (חגיגה טז.) אל תבטחו באלוף (מיכה ז-ה) אם יאומר לך יצה"ר חטוא, והקב"ה מוחל, אל תאמין.
ואמרו (ב"ר כב) בתחילה היצה"ר נעשה אורח אצל האדם, ולבסוף נעשה בעל הבית, שמחליט וקובע לאדם.
ואמרו (קה"ר ד) מלך זקן וכסיל (קהלת ד-יג) זה יצר הרע. ולמה קורא אותו מלך? שהכל שומעים לו. ולמה קורא אותו זקן? שמזדווג לו מילדותו ועד זקנותו.
ואמרו (מדרש שוחר טוב, תהלים לד) אדם מהלך עם חבירו שעה אחת – נעשה אוהבו. אבל יצה"ר נולד עם האדם, וגדל עמו כל ימיו, ואם מצא להפילו בן מ', בן נ' בן ס', הרי מפילו.
ואיתא בזוה"ק (פ' פקודי, דף רסו:) ממונים מהס"א קיימין לאחזאה אנפין נהירין לבני נשא (יש ממונים מהסטרא אחר מצד יצר הרע – להראות פנים מאירות לבני אדם), ולמפתי להון (ולפתות אותם), בגין דיסטון מארח קשוט (בשביל שיסטו מדרך האמת), לאמשכא לון אבתרייהו (שימשכו אחרי תאוות ומידות רעות), ולבתר אינון קטלי להון (ולאחר כן הם הורגים אותם), וימחון בתרי עלמין (וימחו משני עולמות העולם הזה לא יהנו ממנו, ויאבדו חיי עולם הבא),
ואמרו (זוה"ק שם, דף רסב:) כל מאן דיתפתיה בתריה דיצה"ר ונחית לגביה, ברגעא חדא אתאביד (כל מי שמתפתה אחרי היצר הרע ויורד ושומע לעצתו – ברגע אחד נאבד ומאבד עולמו).
ואמרו (זוה"ק פ' תולדות, דף קלז.) יצה"ר הוא רמאי. ואשרי אדם מפחד תמיד (משלי כח-יד) מהיצר הרע, האכזר והרמאי, ודבק ביצר הטוב.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
