אחדות | פרשת השבוע בלק

וכן את מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת !

בעזרת ה’ אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע בלק,
וזהו (במדבר כב-ד) “עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה”.

הפסוק לא השתמש עם הביטוי ‘בני ישראל’ או ‘העם’, וכיוצא ,
אלא “הקהל” ביטוי די נדיר, שפירושו אחדות והתאחדות הציבור,
ללמדך גודל כח אחדות ישראל שאין מי שיוכל לעמוד בפניו.

אחדות | פרשת השבוע בלק :

וכמ”ש חז”ל (תנחומא שופטים יח) ע”פ (הושע ד-יז) חבור עצבים אפרים, חלק לבם עתה יאשמו.
אמר רבי אלעזר הקפר ברבי גדול כח השלום [והאחדות] שבשעה שישראל עושין חבורה אחת, אפילו עבודה זרה ביניהם אין מידת הדין נוגעת בהם שנא’ חבור עצבים אפרים הנח לו, ובשעה שהן חלוקין מידת הדין נוגעת בהם שנאמר חלק לבם – עתה יאשמו.

ואמרו חז”ל (במדב”ר טו) לפלטין שהיתה בנויה על גבי ספינות, כל זמן שהספינות מחוברות – פלטין על גביהן עומדת, כך כביכול כיסאו של הקב”ה מבוסס למעלה בזמן שישראל עושים אגודה אחת. ואמרו (תנחומא פ’ נצבים-א) אתם נצבים ‘היום’ (דברים כט-ט) מה ‘היום’ מאיר פעמים, ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפילה – עתיד הקב”ה להאיר לכם אור עולם, שנאמר (ישעיה ס-יט) והיה ה’ לך לאור עולם, אימתי? בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת שנאמר (דברים ד-ד) חיים כולכם היום,

בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת!! ואילו נוטלן אחת אחת, אפילו תינוק משברם. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת שנאמר (ירמיה נ-ד) בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה’ יבואו בני ישראל ובני יהודה המה יחדיו וגו’. כשהן אגודים מקבלים פני השכינה. וכן אמרו (סדר עולם רבא, פט”ו) אין השכינה שורה אלא “בקהל”.

ואמרי אינשי “כוחינו באחדותינו” !

קל וחומר אחדות אחים יראי אלקים אוהבי השם, המתאחדים בתורה ומצוות לעשות רצונו יתברך.

ואמרו (איכה רבתי-פתיחתא-כ’) רבי אלכסנדרי פתח (תהלים קב-ח) שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג. אמר הקב”ה ‘שקדתי’ להכניס בני לארץ ישראל מיד, ‘ואהיה כציפור בודד על גג’, מה הציפור מתבודד מגג לגג, ומגדר לגדר ומאילן לאילן ומשוכה לשוכה, כך כשיצאו ישראל ממצרים היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, ‘ויסעו – ויחנו’ (לשון רבים, לא היתה שם אחדות), וכיון שבאו להר סיני נעשו כולם הומוניא (חטיבה אחת מאוחדת), ‘ויחנו’ אין כתיב כאן אלא ‘ויחן’ שם ישראל (שמות יט-ב) (‘ויחן’ לשון יחיד, כאיש אחד בלב אחד) באותה שעה אמר הקב”ה, הרי השעה שאתן תורה לבני.

ואמרו (ויקרא רבא ל-יב) ולקחתם.. וערבי נחל (ויקרא כג-א) אלו ישראל, מה ערבה זו – אין בה לא טעם ולא ריח, כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שאין להם לא תורה ולא מעשים טובים, ומה הקב”ה עושה להם? לאבדן – אי אפשר, אלא אמר הקב”ה יוקשרו כולם אגודה אחת, והן מכפרים אלו על אלו, ואם עשיתם כך – אותה שעה אני מתעלה, הדא הוא דכתיב (עמוס ט-ו) הבונה בשמים מעלותיו. ואימתי הוא מתעלה? כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר (שם) ואגודתו על ארץ יסדה.

וכן כל קהילה וקהילה של יראי ה’ באמת, כוחה ויופיה באחדותה,

ואמרו חז”ל (סנהדרין לט.) כל בי עשרה שכינתא שריא. וכתבו הקדמונים (אורחות חיים, ח”א, טו.) כל מקום שיש ציבור יש שכינה. עוד כתבו (האדון דון יצחק אברבאנל שופטים כא-ה) ראו ליסר ביסורים קשים העיר אשר לא תבוא לקהל ונפרדה מאחיה בני ישראל… לפי שכל טוב והשארותם נתלה בהתאחדם יחד, וכמאמר הנביא ע”כ. וכן הוא מאמר החכם “מתי יאבדו הקהילות? כשהם חבילות חבילות. ע”כ.

ולכן הבה נתאחד באהבה (אהבה גימטריא אחד) כציווי השי”ת (ויקרא יט-יח) ואהבת לרעך (בתורה ומצוות) כמוך. ונקיים (אבות פ”א מי”ב) הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. וכמ”ש הרמב”ם (ה’ דעות פ”ו ה”ג) מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו.. שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו, כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.

ואכן “כוחנו באחדותינו”.

בברכת התורה וכטו”ס
ראש מוסדות ברסלב ישיבת “נצח מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

סעודת עניים

דילוג לתוכן