איזהו חכם? הרואה את הנולד

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר האזינו לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

זאת לא סתם שאלה איזהו חכם..? וזהו (דברים לב-כט) “לו חכמוּ ישכילו זאת-יבינו לאחריתם”.

מי שיש לו אפילו מעט שכל ויישוב הדעת, מבין שלפני שעושה מעשה, כל מעשה, צריך לחשוב: מה יצמח מזה ומה יצא מזה, ולא לעשות שום מעשה בפזיזות כי אח”כ ישלם ביוקר וברבית, ובסופו של דבר יתחרט ממה שעשה, א”כ למה יעשה לכתחילה דבר שסופו להתחרט על כך.

והנ”ל נאמר אפילו על מעשה בודד, ק”ו בן בנו של ק”ו שכל ימי חייו צריך האדם לחשוב על סופו ואחריתו, דהיינו על התכלית, איך שהוא יראה ביום הדין הגדול והנורא, ובאיך אנפין ניעול קדם מלכא, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה, ע”כ חכם עיניו בראשו (קהלת ב-יד) וכמ”ש חז”ל (תמיד לב.) איזהו חכם? הרואה את הנולד, ושוקל צעדיו באופן שאחריתו יהא מוצלח וטוב, ע”י שעכשיו ומעכשיו יעשה אך ורק רצון ה’, דברים המקובלים בעיני ה’ ותורתו הקדושה,

איזהו חכם? הרואה את הנולד | פרשת השבוע דחסידי ברסלב ישיבת “נצח מאיר

וזה בחי’ “לו חכמוּ ישכילו זאת-יבינו לאחריתם”, וזה בחי’ (משלי כג-יז,יח) אל יקנא לבך בחטאים, כי אם ביראת ה’ כל היום, כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת (פרש”י כי אם יש אחרית, ‘אם’ זה משמש בלשון ‘אשר’, כלומר אשר בעבור זה יש אחרית תקוה אליך. וזה בחי’ (שם כד-יד) דעה חכמה לנפשך, אם מצאת (אותה אז) ויש אחרית.

וזה בחי’ (שם שם יט-כ) אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים (וח”ו תרצה לעשות כמעשיהם), כי (כדי ש) לא תהיה אחרית (שלך) לרע.

וזה בחי’ (קהלת ז-ח) טוב אחרית דבר מראשיתו. כלומר מכיון שמראשיתו חשב על הנולד לכן טוב האחרית. וכל הניסיונות והמבחנים שבחיים הם מסביב לציר הזה,

וזה שאמרו חז”ל (אבות פ”ב מ”א) הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסידה. וכן ג”כ זה בחי’ הסיפא של המשנה (שם) הסתכל בשלושה דברים, ואי אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. ע”כ, כלומר ותצטרך לתת דין וחשבון עליהם ועליהם תעמוד במשפט.

וזה בחי’ מ”ש (פ’ עקב-דברים ח-טז) למען נסותך להיטבך באחריתך. וזה בחי’ (תהלים לז-לז,לח) שמור תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום, ופושעים נשמדו יחדיו, אחרית רשעים נכרתה, בחי’ (שם קט-יג) אחריתו להכרית, בחי’ (במדבר כד-כ) ראשית גוים עמלק, ואחריתו עדי אובד. וכן על כל אלה שלא חושבים על אחריתם נאמר (ירמיה יז,יא) ואחריתו יהיה נבל, (משלי ה-ד) ואחריתה מרה כלענה, (ושם יד יב/טז-כה) ואחריתה דרכי מות (שם יד יג) ואחריתה (של) שמחה (והוללות) תוגה.

וצריך האדם להפנים את הדבר הזה דהיינו לזכור תמיד את התכלית, ולא לטעות שחיי עוה”ז ימשכו לעולמי עד בלי סוף, אע”פ שהדבר פשוט והמציאות חזקה ואין מקום לטעות, אעפ”כ ההעלמה מצויה וכל העולם כולו שוגים ונכשלים בזה ושוכחים כמעט כל חייהם מהתכלית ובפרט בשעת הנסיונות ומרוצת החיים, ואכן משלמים לבסוף את המחיר וכמ”ש (איכה א-ח,ט) חטא חטאה ירושלים, על כן.. לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים אין מנחם לה, וכמ”ש (ישעיה מז-ז) לא זכרת אחריתה.

וזה בחי’ מ”ש רבינו הקדוש ז”ל (ליקוטי מוהר”ן ח”א נד-א) שצריכים לשמור מאד את הזיכרון שלא יפול לשכחה, ועיקר הזכרון הוא לזכור תמיד בעלמא דאתי (היינו שכל זמן שהוא חי צריך לזכור שסוף כל סוף ימות, ויצטרך לתת דו”ח על כל מעשיו) שלא יהי’ בדעתו ח”ו שאין עולם אלא אחד (דהיינו רק העולם הזה המוחשי). ויהי רצון שנזכה להפנים את הדברים הפנמה תמידית ונצחית.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה