תחשבו על העולם הבא – כי מה תכלית בעולם הזה?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר חיי שרה. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(בראשית כג-א) "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". לכאורה 'וְהָיו חיי שרה'. מיבעי ליה למכתב, מכיון שהוא לשון עבר! אלא רמיז לן קרא "ויהיו חיי שרה" שהוא בחינת לשון עתיד, על החיים העתידים הנצחיים שעתידה שרה אמנו לחיות, מכח המצוות ומעשים טובים שעשתה במשך מאה ועשרים ושבע שנים שחיה בעוה"ז.

יש עולם הבא

כי ישנם אפיקורסים – שכופרים בחיי נצח, ולדידהו ושיבושייהו יש רק עולם הזה, וכשאדם נפטר מתפגר לנצח, וכאילו ח"ו העולם הפקר אין דין ואין דיין, והוא דומה לחמור שמת או חתול ועכבר שמת, ויש מהם שמבקשים שלא יקברו אותם אלא ישרפו אותם וכיוצא בזה, והבל יפצה פיהם וטירוף מחשבותם, ולא יעזור להם כלום, ויצטרכו להתייצב לדין, ביום הדין הגדול והנורא ויצטרכו לתת דין וחשבון על כל מעשיהם, מעשה בהמה וחיה, ולבסוף יצטרכו לשלם את המחיר, מחיר חיי הפקר ויהיו לדראון עולם בעונש גיהנום קשה, וניצחי.

ואנחנו מאמינים באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם שנאמר (תהלים לג-טו) היוצר יחד לבם, המבין את כל מעשיהם.

וכן אנחנו מאמינים באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוות, ואין עיקר הגמול כאן ועכשיו בעולם הזה, כי אם לעתיד וכמ"ש חז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם (עירובין כב.ע"ז ג.) וכמ"ש דוד המלך (תהלים כז.ב-יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים, אמר דוד לפני הקב"ה מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם (ברכות ד.).

ואמרו (ירושלמי פאה א-א) טילטל הקב"ה מתן שכרן של עושי מצוה, כדי שיהיו עושים אותן באמונה.

ואמרו (תענית יא.) כשם שמשלמים שכר לצדיקים לעולם הבא, אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמים שכר לרשעים בעוה"ז, אפילו על מצוה קלה.

ואמרו (יבמות קכ:) בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנום ואמרו (ירושלמי סנהדרין י-א) יד ליד לא ינקה רע (משלי טז-טו) – זה שהוא עושה צדקה, ומבקש שכרה מיד, ואמרו (ע"ז ג.) היום לעשותם – ולא היום ליטול שכר.

ואמרו (חולין קמב.) שכר מצוה בהאי עלמא – ליכא. ואמרו (שמו"ר ל-כא) ישראל בעוה"ז, מי שעושה מצוה אינו יודע מתן שכרן, אבל לעוה"ב כשיראו מתן שכרן של מצוות – הם תמהים, שאם העולם כולו, יכול לקבל את השכר.

ואמרו (שמו"ר מה-ו) א"ל הקב"ה (למשה) אני מראה לך מתן שכרן של צדיקים שאני עתיד ליתן להם באחרית הימים.

ואמרו (שמו"ר נב-ג) ותשחק ליום אחרון (משלי לא-כה), שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב,

ואמרו (ויק"ר כז-א) הצדיקים – גובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה"ז, בשביל ליתן להם שכר טוב לעתיד לבוא, ומשלם לרשעים מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז ליפרע מהם לעתיד לבוא.

ואמרו (במדב"ר ג-א) מה התמר הזה צילה רחוק, כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם לעולם הבא. וזהו (תהלים צב-יג) צדיק כתמר.

ואמרו (תנחומא תשא-כז) בעוה"ז איני מראה לך מתן שכרן של יראי שמו. ואמרו (תורת כהנים-האזינו ש"ז) ה' משלם לצדיק שכר מצוה קלה שעשה בעוה"ז – לעולם הבא. ואמרו (תנא דבי אליהו כח) שכר האוהב ב' חלקים, ושכר הירא חלק אחד (כלומר מי שעושה רצון ה' מאהבה, מקבל שכר כפול ממי שעושה מיראה)

ואע"פ שכל זה פשוט מאד אפילו לילדים, מכל מקום בשעת צרה וניסיון שלא יבוא, הרבה נופלין לקושיא (ברכות סא:) זו תורה וזו שכרה?! וכיוצא, ועל כן טוב להתחזק באמונה טהורה פשוטה ותמימה וכמו שקיבלנו מחכמינו ז"ל.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה