בגדים ומידות האדם

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר צו. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

וזהו (ויקרא ו-ג) “ולבש הכהן מִדו בַד”.

בגדים ומידות האדם | פרשת צו

מִדו” היינו בגדוֹ, כי ‘מד’ הוא בגד. וכמ”ש (שמואל-כ,ח) ויואב חגור מדו, וכן פירש שם הרד”ק מדו-ׁלבושו, ע”כ. וקרי ליה הפסוק ללבושו. מדו, משום שהבגדים של האדם מרמזים על מידותיו של האדם,

כדאיתא בספר המידות של רבינו זצ”ל (ערך בגדים ח”א-א.) וכדאיתא במסכת שבת (דף עז:) אמר ליה רב זירא לרב יהודה, מאי ‘סודרא’? סוד ה’ ליראיו (תהלים כה-יד),

וכתב המהרש”א זצ”ל, וז”ל בגדי אדם מרמזים על מידותיו של אדם, כמו שכתוב (קהלת ט-ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

ובמעלות המידות היא היראה, ועל כן הסודר המורה על זה – הוא מיוחד ליראי ה’. ע”כ. וכמ”ש חז”ל (שבת קנו:) אימיה דרב נחמן בר יצחק, אמרי לה כלדאי (חוזי בכוכבים) בריך – גנבא הוה. לא שבקתיה גילויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דישמיא. עיי”ש.

וכמו שאמרו (קדושין לג.) רבינא הוה יתיב קמיה דר’ ירמיה מדיפתי, חלף ההוא גברא קמיה, ולא מיכסי רישא, אמר כמה חצוף האי גברא.

וכמ”ש מוהרנ”ת ז”ל (חיי מוהר”ן סי’ תק כד) שמעתי מפיו הקדוש (של רבינו הקדוש ז”ל) שאמר הבעל שם טוב ז”ל, כשהיה המלבוש שלו לא תפור כראוי, כדרך החייטים שלפעמים מקלקלים המלבוש בתפירתם, היה מצווה לעשות לעצמו פדיון ע”כ. כי בגדיו של אדם מרמזים למה שמרמזים, וכנ”ל, ובפרט לאדם גדול כמוהו שידע לאן הדברים מגיעים.

וכעין זה איתא בשו”ע או”ח (סי’ ב, ס”ג) וז”ל ידקדק בחלוקו ללבשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ (וראה בשו”ע חו”מ סי’ רסב-סכ”א).

וכיוצא בזה אמרו חז”ל (ב”ר עד-יג) ויאמר יעקב “לאחיו” לקטו אבנים. כמה אחין היו לו? חד, ולואי קבריה (יעקב לעשיו אחיו)! אלא אלו בניו שהוא קורא אותן בלשון ‘אֶחָיו’, אמר רב הונא גיבורים כיוצא בו, צדיקים כיוצא בו, אמר רב יודן לבש אדם לבושו של אביו – הרי הוא כיוצא בו. ע”כ.

וזה שכתב רבינו הקדוש (ספר המידות שם ח”ב-ו) כשאדם לובש לבוש של אביו, על ידי זה בנקל לו לילך במידותיו של אביו. ועוד אמרו חז”ל (זבחים פח:) למה נסמכה פרשת קרבנות, לפרשת בגדי כהונה?

לומר לך: מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים. כתונת מכפרת על שפיכות דם, מכנסיים מכפרת על גילוי עריות. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר על הרהור הלב. חושן מכפר על הדינין. אפוד מכפר על עבודת כוכבים, מעיל מכפר על לשון הרע, ציץ מכפר על עזות פנים עיי”ש.

וכן איתא בספר המידות (ערך הרהורים-אות ח) וז”ל החגורה שחגור בה איזה צדיק, כשתחגור בה, הוא סגולה לבטל הרהורים.

ואיתא עוד (שם נט) אבנט תיקון על הרהורים. ע”כ.

ועוד איתא בספר המידות (ערך גאוה-אות כו) הכובע של הצדיק, סגולה להסיר הגאוה. ע”כ.

והנה גם היום רואים הדבר בעליל, שיש שלובשים מכנסיים צרים (צריצרות) ביותר צמודים לרגל, ויש שלובשים נעלי שפיץ ארוך, ויש לובשים כיפות מצחיקות ומעניינות, (ואני מדבר על שומרי תורה, ואפ’ על בני תורה, וק”ו מה שנעשה אצל העולם מחוץ לתורה),

וכן בלבושי נשים יש כל מיני תופעות מעניינות וכל זה הוא לא סתם, כי כל תופעה בלבוש – מרמזת על מידותיו והשקפותיו של הלובש, הן לטוב הן להיפך.

וצריך כל אדם לבדוק א”ע, ולהזהיר את בני משפחתו. ועניני הבגדים מגיעים עד ענין הגאולה הקרובה, וכמ”ש חז”ל (פס”ז שמות ו-ו) בזכות שלא שינו שלמותם (לבושם) נגאלו ממצרים.

להורדה והדפסה עלון לשבת פרשת צו

בברכת התורה וכטו”ס
מוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר
הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close