בקטנה : כל נקודה טובה שווה הון רוחני ואעפ"כ צריכים להיזהר מאד מליפול לארציות וגשמיות
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בלק | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
בקטנה : כל נקודה טובה שווה הון רוחני ואעפ"כ צריכים להיזהר מאד מליפול לארציות וגשמיות. מתוך העלון לשבת על פרשת השבוע בלק. מאת ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר" ירושלים.
בקטנה | פרשת בלק
(במדבר כב-ו) "ועתה לך נא.. את העם הזה, כי עצום הוא ממני.. ואגרשנו מן הארץ". ידוע ומפורסם כי מעט אור דוחה הרבה מן החושך, אבל גם להיפך יעיל, מעט טומאה דוחה הרבה קדושה וטהרה, ועבירה גוררת עבירה, כמ"ש חז"ל (אבות פ"ד מב').
וכן נפסק בכל מקום שמעט טומאת שרץ, טומאת מת, טומאת זיבה, ביכולתה לטמא הרבה קודש, ולטמאות את כל האדם.
והנה הרוע שבעולם והזוהמא משתוקקים להזיק ולקלקל את הטוב שבבריאה, וכן מי שנכנס לעולם התאוות, נמשך מתאווה קטנה לתאווה יותר גדולה, ומנהנתנות לנהנתנות, עד שאדם נהיפך לבהמה ממש, ומי שהי' טובל יום יום, ולאט לאט יורד מזה, אכן חל שינוי גדול בקדושתו, ויש שיורד ויורד ואינו טובל כלל, אפילו כשהוא טמא ומזוהם.
וכן בכל עניני התאוות ומידות רעות ואפילו עבירות מתקיים בו מה שכתבו חז"ל (יומא, דף פו, ב) עבר ושנה נעשית לו כהיתר. ואין זו רק אזהרה והרחקה, אלא זוהי המציאות ממש.
וכן אמרו חז"ל (ירושלמי סוף מס' ברכות) אם יום תעזבני, יומיים אעזבך, כי האדם מתרחק עוד ועוד מהדרך הישרה הטובה והקדושה, וכמו שהביא רבינו הקדוש ז"ל בשם הבעש"ט ק' על הפסוק (דברים יא) וסרתם ועבדתם אלקים אחרים – שתיכף כשסרים מהשי"ת הוא בחינת עבודה זרה (ראה לקוטי מוהר"ן תנינא סי' סב).
וכמבואר בשיחות שאחר סיפורי מעשיות, שכל הקוים שתמשוך מנקודת המרכז הם סמוכים זה לזה, וכל מה שמתרחקים מהנקודה – יתרחקו ג"כ הקוים זה מזה מאד, אף שלמטה אצל הנקודה הם סמוכים זה לזה,
נמצא אם ישער בדעתו קוים נמשכים והארץ התחתונה אפילו רק עד הגלגלים, נמצא אפילו אם אינו זז ממקומו רק כמלא החוט, אעפ"כ במקום הגלגלים נתרחק ממקום שהיה נגד ראשו תחילה, נתרחק עתה כמה וכמה אלפים פרסאות, עיי"ש.
ופוק חזי לדוגמא מה קורה עם אנשים כשרים שהיתה להם מעידה עם אינטרנט ואייפון, ואח"כ עוד מעידה, ובתוך זמן קצר תראה שהשתנו לגמרי, ואין להם היראת שמים של פעם, והקרירות לדבר שבקדושה מורגש וניכר בהם היטב, ואח"כ יורדים מדחי אל דחי, כנודע מהמציאות המרה.
וכבר ראיתי אברכים יקרים ביותר, שהי' מונחים בלימוד ועבודת ה', וע"י שהם או נשותיהם התאוו תאווה ליותר רווח בחיים הגשמיים אם בדיור, אם בביגוד, ועי"ז לאט לאט עזבו את כותלי בית המדרש לטובת העולם הזה, ואכן לבסוף (הוה מה דהוה רח"ל)…
וע"כ החכם עיניו בראשו (קהלת ב-יד), צריך להבין מה מחליף במה, וצריך להזהר מלהגרר אחרי הארציות והגשמיות, שבכל נושא, וק"ו כשהדברים פוגעים בעליל בעולמו הרוחני.
וכבר כתב בעל חובת הלבבות (והוא "מאמר החכם") שהעולם הזה, והארציות והגשמיות עם העוה"ב והרוחניות – הם כמו שתי נשים צרות זו לזו. ע"כ.
וזה בחי' מ"ש חז"ל (מגילה ו,א) על הפסוק (יחזקאל לח-כו) אמלאה החרבה, לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים, וכמ"ש רש"י עה"ת (בראשית כה,כג) ולאום מלאום יאמץ, לא ישוו לגדולה, כשזה קם זה נופל. ע"כ.
ואכן צריכים להזהר מאד מליפול לארציות וגשמיות.
וראה בתפארת שלמה מראדומסק שכתב "ואגרשנו מן הארץ" – שחשבו מחשבות להרע להם, להביאם אל תאוות העולם השפל הזה, וזהו "ואגרשנו – מן הארץ" מן הארציות תהי' לנו שליטה לאחוז בהם, ולגרשם מגבול הקדושה, שע"י הארציות אגרשנו מגבול הקדושה, פוק חזי מה עלתה בם בעצתו עם בנות מואב. רח"ל. ו
כבר אמר רבינו ז"ל שצריכים לשאוף למעלות הכי עליונות, ולהזהר מלרדת ומליפול אפי' מנקודה קטנה שבקדושה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
