כמה מעלות שזוכים אלו שמשקיעים בגמילות חסדים !
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר שמות | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
כמה מעלות שזוכים אלו שמשקיעים בגמילות חסדים ! מתוך העלון לשבת על פרשת השבוע פרשת שמות. מאת ראש ישיבת ברסלב ירושלים.
(בראשית ב – י, יא) "ותיקח האישה הילד ותניקהו, ויגדל הילד ותביאהו לבית פרעה, ויהי לה לבן, ותקרא שמו משה".
איתא בחזקוני: ותקרא יוכבד את שמו משה.
אבל כל המפרשים ראשונים ואחרונים מסבירים בפשטות משמעות המקרא: ותקרא בת פרעה את שמו משה.
וכן אמרו חז"ל (שמות רבה, א-כז) ותקרא שמו משה, מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה כמ"ש חז"ל (במס' מגילה יג,א) על הפסוק (דברי הימים א, ד-יח) ואשתו היהודיה ילדה את ירד, אבי גדור, ואת חבר אבי שוכו, ואת יקותיאל אבי זנוח,
ירד – זה משה, ולמה נקרא שמו ירד, שירד להם לישראל מן בימיו.
גדור, שגדר פרצותיהן של ישראל.
חבר – שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים.
סוכו – שנעשה להם לישראל כסוכה.
יקותיאל – שקיוו ישראל לא-ל בימיו.
זנוח – שהזניח עוונותיהן של ישראל.
אבי, אבי, אבי – אב בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות. ע"כ.
ובמדרש ויקרא רבה (א-ג) איתא ירד – שהוריד את התורה מלמעלה למטה. ד"א ירד – שהוריד את השכינה מלמעלה למטה, א"ר סימון אין 'ירד' אלא לשון מלוכה כמה דתימר (תהלים עב-ח) וירד מים אל ים. וכתיב (מ"א ה-ד) כי הוא רודה בכל עברי הנהר.
אבי גדור – הרבה גודרין עמדו לישראל, וזה היה אביהן של כולם,
חבר – שהעביר פורענות מלבוא לעולם. (דורש חילוף אות ח' בע', שהיא גרונית כמוה, ובמקום חבר, עבר).
אבי סוכו – שהיה אביהן של נביאים שסוכים ברוח הקודש, ר' לוי אמר לשון ערבי הוא, בערביא קורין לנביא סכיא.
יקותיאל – שעשה את הבנים מקווים לאביהם שבשמים.
אבי זנוח – זה משה שהיה אב למזניחין שהזניחום מע"ז מ"מ לא נקבע לו שם בכל התורה, אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה. ואף הקב"ה לא קראו בשם אחר (כמ"ש ויקרא א-א) ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו, וכן בעוד עשרות מקומות.
וכתיב (שמות ג-ד) ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה, ויאמר משה משה.
כמה מעלות לעושי גמילות חסדים
ואכן גדול שכרן וזכותן של גומלי חסדים. וכמ"ש חז"ל (פאה פ"א מ"א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז, והקרן קיימת לו לעוה"ב.. גמילות חסדים.
ואיתא בתוספתא (פאה פ"ד-יח) מלמד שהצדקה וגמ"ח שלום ופרקליט גדול בין ישראל לאבינו שבשמים.
ואמרו (ירושלמי פאה פ"א, דף ח,א) ובדבר הזה תאריכו ימים (דברים לב-מז) זו גמילות חסדים.
ואמרו (ר"ה יח,ב) בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים:
ואמרו (שם) רבה דעסק בתורה חי מ' שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חי ס' שנים.
ואמרו (ירושלמי תענית פ"ג) גשמים יורדים בזכות גמילות חסדים.
ואמרו (ירושלמי תענית פ"ד) ובצל ידי כיסיתיך (ישעיה נא-טז), זו גמילות חסדים,
שכל העוסק בגמילות חסדים זוכה לישב בצלו של הקב"ה.
ואמרו (יבמות עט,א) ג' סימנים יש באומה זו (ישראל) רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.
ואמרו (כתובות סו,ב) מלח ממון – חסר / חסד.
ואמרו (סוטה יד.) תורה, תחילתה גמ"ח, וסופה גמ"ח.
ואמרו (קידושין מ,א) בגמילות חסדים, כתיב (משלי כא-כא) רודף צדקה וחסד – ימצא חיים צדקה וכבוד.
ואמרו (סנהדרין צח,ב) מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים,
ואמרו (ירושלמי סנהדרין פ"י) אם ראיתם זכות אבות שמטה, וזכות אמהות שנתמוטטה, לכו והדבקו בחסד.
ואמרו (ע"ז ה,ב) אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסד – יצרם מסור בידם, ואין הם מסורים ביד יצרם.
ואמרו (אבות פ"א מ"ב) על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים.
ואמרו (ב"ר ח.) גדולה גמ"ח, שאלמלא היא, לא היה האדם נברא.
ואמרו (ב"ר סט,ח) ויראם את מבוא העיר (שופטים א,כה) מה אם זה שלא הלך לא בידו ולא ברגליו, אלא על שהראה להם באצבע – ניצל מן הפורענויות, ישראל שעושים חסד עם גדוליהם בידיהם וברגליהם, על אחת כמה וכמה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"
