גסות הרוח | פרשת משפטים

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר משפטים | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

פרשת השבוע משפטים כמה מילים מראש הישיבה על גנות מידה רעה של גסות הרוח :

וזהו (שמות כד-יא) “ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו”.

“לא שלח ידו” – כלומר לא העניש אותם, ופרש”י (והוא ממדרש תנחומא-בהעלותך טו) מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד,

“ויחזו את האלקים, ויאכלו וישתו” – פרש”י (והוא מפסיקתא דר’ כהנא בשם תנחומא, פ’ אחרי ויה”ר כ-ז) שהיו מסתכלים בו בלב גס, מתוך אכילה ושתיה – (ולא מתוך חרדת הקודש, באימה וביראה וכבוד)

“גסות הרוח”

היא לא רק חוסר אינטיליגנציה ריגשית, אלא גם מידה רעה ומגונה מאד, והיא מגלה על השקפות פגומות. ועל גאוה. ועל זילזול בעליה כלפי הנושא שמתנהג לעומתו בגסות, אם בין אדם לחבירו, אם בין אדם למקום (וכלפי ה’ ותורתו וצדיקיו-גדול עוונו מנשוא).

ואמרו חז”ל (ברכות יט.) שהמגיס דעתו כלפי מעלה – חייב נידוי.
ואמרו (שם כד:) המגהק ומפהק בתפילתו – הרי זה מגסי הרוח.
ואמרו (עירובין נד.) שאם מגיס לבו – הקב”ה משפילו.
ואמרו (סוכה כט.) בשביל ד’ דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון, ואחד מהן על גסות הרוח,
ואמרו וגסות הרוח (גרוע) כנגד כולם.
ואמרו (סוטה ד.) כל אדם שיש בו גסות הרוח, לבסוף נכשל באשת איש, והוא כאילו עובד עבודה זרה, וכאילו כפר בעיקר, וכאילו בא על כל העריות. עיי”ש.
ועוד אמרו (שם ה.) כל אדם שיש בו גסות הרוח, לבסוף מתמעט, וראוי לגדעו כאשירה, ושכינה מיללת, ואומר הקב”ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם,

ואמרו (ב”ב עח:) כל אדם שיש בו גסות הרוח – נופל בגיהנום.
ואמרו (סנהדרין צח.) אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל.
ואמרו (שם קא:) גסות הרוח שהיתה בירבעם בן נבט טרדתו מן העולם.
ואמרו (אבות פ”ד מ”ז) הגס לבו בהוראה – שוטה, רשע, וגס רוח.
ואמרו (דרך ארץ רבא פי”א) התיר מנעליו ויצא לשוק – הרי זה מגסי הרוח. סנטרו לצדדים – הרי זה מגסי הרוח.
ואמרו (אותיות דרבי עקיבא) אפילו יש בו תורה וחכמה כמשה רבינו ויש בו גסות הרוח – לא ינקה מדינה של גיהינם.
ואמרו (שם) הקב”ה אינו מסתכל (ומשגיח ולא מקבל תפילת) מי שיש בו גסות הרוח.
(ואיתא בתקוני זוה”ק- תיקון כד, סט) גס הלב – הקליפות שלו שלימים, עליה איתמר (משלי טז-ה) תועבת ה’ כל גבה לב, ושכינתא לא שריא עליה.

ועוד איתא בת”ז (מזוהר חדש, קנז.) יו”ד ה”י וא”ו ה”י, חושבניה סג. שֵם קדוש זה – נוטל נקמה מן ג”ס רוחא.
ואמרו בזוה”ק (פ’ משפטים, דף קח.) הגאה לב בגסות הרוח – ה’ מבזהו, אבל לב נשבר ונדכה – אלקים לא תבזה (תהלים נא-יט).
ואיתא בזוה”ק (פ’ תרומה, דף קכט.) כרוזא נפיק ואמר: עלאין ותתאין אציתו, מאן איהו גס רוחא במילי דאורייתא, מאן איהו דכל מילוי בגין למגבה במילי דאורייתא, בגין דתנינן דבר נש בעי למהוי שפיל בהאי עלמא במילי דאורייתא, דהא לית גבהו באורייתא, אלא בעלמא דאתי.
ואמר החכם אין גסות הרוח מצויה אלא בפחותים.
ואמר (מוסה”פ ב-א, מעלות המידות נ) הגסות – מרכבת הרשע.

והנה הגס רוח – הוא בלתי נסבל בעליל, לא למעלה ולא למטה, וישנם הרבה מאד דרגות בכך,
כי יש הרומס ברגל גסה ושמח ומתגאה במה שעושה, ויש גס שאינו מרגיש כלל שדורך ורומס על אחרים. ויש וכו’.
והשי”ת יצילנו מכל מיני גסות הרוח ונזכה להיות ענוים ועדינים כרצונו.

להורדה והדפסה עלון לשבת – פרשת משפטים

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

מאמר מקושר

כתיבת תגובה