גם במקום הכי נמוך בעולם הוא קיים – דבר איתו
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויצא | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(בראשית כח-טז) "ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, ואנכי לא ידעתי".
הנה גלוי וידוע ומפורסם מאד שהשי"ת נמצא בכל מקום ממש ממש.
והוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ולית אתר פנוי מיניה (פתח אליהו ת"ז בהקדמה דף יז,א).
והשי"ת הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. כמ"ש חז"ל (בראשית רבא סח-י').
גם במקום הכי נמוך בעולם הוא קיים – דבר איתו
ולפ"ז פשוט וברור שבכל מקום צריך להתנהג ביראת שמים, כי שם עמו אתו נמצא השי"ת, ולא משנה לאן הגיע ולמה הגיע, מאחר שהוא נמצא שם והשי"ת עמו, צריך לשקול ולהתיישב בדעתו מהו רצון ה' בעת ההיא במקום ההוא.
ויש מקומות שנמצא שם למען הנסיון וצריך לברוח בזריזות משם, כי יתכן שעבורו – שם זה פתחו של גיהנום, והוא צריך להסתלק מהר משם פן יכשל במה שיכשל ויגיע באמת לגיהנום.
אלא שאע"פ שמציאות השי"ת פשוטה וברורה לכל מאמין, ואעפ"כ מי יוכל לומר שהוא דבוק בלי הפסק בה', וזוכר בלי הפסק שהוא נמצא בפני ה', אע"פ ששויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז-ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, כמבואר בדברי מור"ם זצ"ל בתחילת השולחן ערוך (אורח חיים סי' א).
כמו כן במה שקשור למקום וזמן שאדם נמצא, אע"פ שפשוט שה' נמצא שם עמו, מ"מ האדם שוכח, והעלמה מצויה ביותר, וע"פ רוב האדם נופל לכל מיני קטנויות, כאילו המקום שבו הוא נמצא, אי אפשר שם לעבוד את ה' או לעסוק בתורה,
ובאמת מיד שיצא מהעלמה וממוחין דקטנות, ימצא הרבה אופנים לעסוק בתורה ולהתעלם מכל מה שנעשה מסביב.
ויוכל להתבודד ולפרש שיחתו לפני ה' על כל פנים במחשבה באין מפריע.
ואפילו הוא נמצא בתחבורה ציבורית מתוך המון עם והמולה רבה, יוכל לסגור את העיניים ולהתדבק בה' ובתורתו גם שם.
ולפעמים כשאדם נמצא בביתו הוא, ויש הרבה רעש והמולה (ובאלאגן בלעז). מכח הילדים בני הבית, או ילדיו עם ילדי השכנים, או נכדיו, וכו' וכו'.
יוכל לתפוס פינה ולעסוק שם בתורה ועבודה באין מפריע, ואם גם זה קשה למצוא לאור המצב, מ"מ יוכל להכנס לחדר השינה לשבת שם עם סטנדר (לאו דוקא כמובן) ולתפוס גמרא או כל ספר ולעסוק בו מתוך עונג עילאי, מופרש מכל העולם הזה ודמיונותיו.
וזה דבר קל מאד לבצע.
או יוכל לשכב על מיטתו עם ספר, והרי מפורסם שגדולי ישראל כהחזון איש עסקו כך בתורה, ובדורות שעברו היו הרבה שבכפור והקור העז ששרר בחורף באירופה, ובהיותם עניים לא היה להם אפשרות להסיק ולחמם את הבית, ועסקו בתורה על מיטתם מכוסים בשמיכה.
והנה האדם נמצא כל הזמן במצבי נסיון שמנסים אותו מן השמים, האם הוא נאמן באמת לה' ולתורתו,
ואם האדם היה לו בתמידות אמונה מוחשית שה' נמצא עמו ביחד בשעת הנסיון, לא היה נסיון כלל, כי בודאי בקלות הי' דוחה כל פיתוי שהוא כנגד רצון ה',
אלא שהוא נמצא במצב של בילבול, ושכחה והיסח הדעת ומוחין דקטנות, שבאותן רגעים שוכח את ה'.
לכן יש מקום לנסיון לחול, וצריך כל אחד כל הזמן לאפס את עצמו ולהזכר מהשם יתברך,
בבחי' (במוסף ראש השנה) אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך. אשרי אדם עוז לו בך..,
ולתפוס את הסוס הפרא והמחשבות הלא מתאימות ולהביאם למסלול הנכון ויאמר מיד "אכן יש ה' במקום הזה, ואנכי לא ידעתי" מחמת סיבות הנ"ל. ואשרי תמימי דרך ההולכים (תמיד) בתורת ה' (ועשיית רצונו יתברך) (תהלים קיט,א).
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
