שמירת העיניים
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בלק | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(במדבר כב, ה) "הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ, והוא יושב ממולי".
שמירת העיניים
הנה שמירת העיניים הוא יסוד גדול בקדושה ובעבודת ה', והוא חיוב גמור
וכמ"ש בתורה (במדבר טו-לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
ויוסף הצדיק זכה להיות מרכבה לספירת היסוד, והקדושה,
ע"י קדושתו העצומה בשמירת הברית ושמירת העיניים,
וכמ"ש חז"ל (במדב"ר יד-ז) ע"פ (בראשית מט-כב) בן פורת עלי עין,
שהעלים עיניו מאשת פוטיפר ומן המצריות,
וכמ"ש חז"ל (יומא לה:) בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים,
בגדים שלבשה לו שחרית, לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית, לא לבשה לו שחרית,
ואמרו (מדרש תנחומא וישב-ה) פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף..
כיוון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף היו חותכות ידיהן, עיי"ש.
וכן פירש רש"י בנות צעדו עלי שור (שם) והוא מחז"ל במדרש רבא (ב"ר צח-יח) שבנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו.
והוסיף רש"י לתרץ את הסתירה ש"בנות" הרי זה לשון רבים, ו"צעדה" זה לשון יחיד?
ותירץ רש"י בנות הרבה, צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם,
עלי שור, על ראייתו כמו (במדבר כד-יז) אשורנו ולא קרוב ע"כ.
ויש לומר שזהו הדגשת הפסוק "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין"
כלומר מגודל שמירתו את העיניים,
אע"פ שבנות צעדו עלי שור להסתכל בו
הוא לא התפתה להסתכל בהן.
וכל הקדושים שבכל הדורות הצטיינו בזהירות יתירה בשמירת העיניים,
כי במציאות חצי מהעולם הן נשים, ולאן שאדם פונה יש ניסיון שמירת העיניים,
בחדר המדריגות בפתח ביתו מעבר לחלון ביתו, כשיוצא לרחוב,
כשנוסע (וכידוע שרוב הנוסעים וכמעט כולם ממש, נכשלים בשמירת העיניים,
כי לתומו מסתכל מעבר לחלון המכונית והאוטובוס והוא נכשל פעם אחר פעם,
ולא לומד לקח, וע"ז נאמר (קהלת יא-ט) ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט.
וזה בחי' (קהלת א-ח) לא תשבע עין לראות,
וזה בחי' (משלי י-י) קורץ עין יתן עַצָבת.
וזה בחי' (איוב כד-טו) ועין נואף שמרה נשף.
ויש בחי' (תהלים לה-כא) האח האח ראתה עינינו.
וזה בחי' (בראשית לח-יד) ותשב בפתח העיניים, היינו שהחטא העוון והפשע, והמכשול נמצא אצל פותחי עיניים, ולא שומרים עליהם.
וזה בחי' (תהלים יח-כח) ועיניים רמות תשפיל, בחי' (ישעיה ה-טו) ועיני גבוהים תשפיל ולעומתו (שם לד-טז) עיני ה' אל הצדיקים, השומרים את העיניים, ההולכים בדרכי ה' בבחינת (חבקוק א-יג) טהור עיניים מראות רע, בחי' (איוב כב-כט) וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ.
ובבחי' זה לעומת זה, ישנה בחינה לשבח במ"ש (תהלים קטו-ה, קלה-טז) עיניים להם ולא יראו.
וכדאיתא בסיפורי מעשיות (מעשה מז' קבצנים) שהקבצן העיוור, לא הי' עיוור כלל,
רק אע"פ שהיו לו עיניים רואות – לא הסתכל בשום דבר שהוא נגד רצון ה',
בבחי' עיניים להם ולא יראו.
וזה בחי' (תהלים כה-טו) עיני תמיד אל ה', כי אין להסתכל עם העיניים בשום דבר,
כ"א ע"י שנמלך מקודם עם ה' ורצונו יתברך.
בחי' (שם קכג-ב) עינינו אל ה' אלקינו. בחי' (דבה"י ב, כ-יב) כי אליך עינינו.
וזה בחי' (דברים כח-לד) והיית משוגע ממראה עיניך,
כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות [ושגעון],
כמ"ש חז"ל (ראה תנחומא נשא-ה. סוטה ג-ורש"יי יעה"ת. במדבר ה,יב).
וזה בחי' גודל הפחד שנתקף בלק כמ"ש (במדבר כב-ג) ויגר מואב מפני העם כי העמיק להתבונן,
וראה "שעם יצא ממצרים והנה כסה את עין" שבו גודל זכות וכח שמירת עיניים עצומה מכל מה שנעשה על הארץ.
שזה בחי' מ"ש בלעם (שם כד-ה) מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל,
ופרש"י והוא מחז"ל (ב"ב ס,א) שראה פתחיהן שאינם מכוונים זה מול זה, מגודל שמירת העיניים.
ויהי רצון שנשמור את העיניים כדבעי.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ישיבת נצח מאיר ירושלים
- למה לשמור על העיניים? תן להסתכל ולהינות מהעולם?
- והיית משוגע ממראה עינייך זה הפוגם בראיית העיניים
- אסור להסתכל כי לעיניים ולראיה יש כוח לטוב ולרע
- תפילה נגד שונאים ולהשמר מעיניהם הרעות | ליקוטי תפילות נה
- עשיו הציץ לראות ולהתעניין בבנות יעקב









