דמעות של אמא

וכידוע שהדמעות של האם היהודיה הן בשעת הדלקת הנרות, הן בשעת אמירת תהילים, הן בסתם תפילות היוצאות מלבה, פועלות גדולות ונצורות בקדושת והצלחת בנה בתורה ויראת שמים. וידועים סיפורים רבים מגדולי הצדיקים שבכל הדורות שהודו לאמם על ההשקעה שהשקיעו בהם להחדיר להם אהבת התורה ויראת שמים, ועל תפילתם שעשו פירות.

אשת חיל

בסד

כתוב בפרשת השבוע (ויקרא יב, ב) אשה כי תזריע וילדה זכר“.

ואפשר להסביר את הפסוק בכמה אופנים, ועכפ יש במשמעות גם כן, שהענין תלוי בה, דהיינו לידת הזכר. בחיגברא בגוברין (כעין שמצינו במסברכות (דף לא: ) גבי חנה, שביקשה ונתת לאמתך זרע אנשים (שמואל א –א ,יא ) ומפרש התם רב, דהיינו גברא בגוברין) תלוי בהשתדלות וזריעת האשה, וזריעת האֵם היא בבחינת (תהלים קכו ה) הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.

דהיינו שלפי הכוחות שהאֵם מכנסת ומשקיעה בבנה, ככה היא רואה פירות, וזוכה לראותו צדיק ומוצלח.

וכמש חזל (סנהדרין ע : ) בת שבע אמו של שלמה המלך כפאתו על העמוד ואמרה לו מה ברי,ומה בר בטני“. הכל יודעים שאביך ירא שמים היהואני דחקתיכדי שיהילי בן מזורז ומלובן. כל הנשים של בית אביך היו נודרות יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז וממולא בתורה והגון לנביאות וכוחזר שלמה והודה לאמו.

וכידוע שהדמעות של האם היהודיה הן בשעת הדלקת הנרות, הן בשעת אמירת תהילים, הן בסתם תפילות היוצאות מלבה, פועלות גדולות ונצורות בקדושת והצלחת בנה בתורה ויראת שמים. וידועים סיפורים רבים מגדולי הצדיקים שבכל הדורות שהודו לאמם על ההשקעה שהשקיעו בהם להחדיר להם אהבת התורה ויראת שמים, ועל תפילתם שעשו פירות. והכלל דלֵית רעותא טבא דיתאביד כדאיתא בזוהק (חב דף קו: ) ששום רצון טוב לא הולך לאיבוד, קו דיבור טוב, הן בתפילה, הן בעידוד לבנה ללכת בדרך ישרים וקו מעשים שהאמא עושה להצלחת בנה. ואשריה לאידישע מאמע (אֵם יהודיה) המתמסרת לכך.

בברכת התורה וכטוס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

השאר תגובה / או שמות לברכה