השתפכות הנפש פתיחה | סימן יא – יט

התחזקות בענייני עבודת התפילה

השתפכות הנפש אות – יא :

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’ אָמַר לָהֶם: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ; בְּכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי וַאֲנִי מְקַבֵּל אֲבוֹתֵיכֶם לא בִּתְפִלָּה פָּדִיתִי אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי-יִשְׁרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ לא בִּתְפִלָּה עָשִׂיתִי לָהֶם נִסִּים הֱוֵי אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ לא זֶבַח וְלא קָרְבָּנוֹת אֶלָּא דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'” (מִדְרָשׁ רַבָּה תְּצַוֶּה פָּרָשָׁה ל”ח) .

אות-יב

אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בְּרִיָּה אֶלָּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו וִיקַבְּלֵם וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ (מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, וַיֵּרָא, פָּרָשָׁה ח) .

אות-יג

אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְצָת דְּרָכַי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִים טוֹבִים לא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלא בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים לְפָנַי אֲנִי נִזְקָק לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם” (“תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ”) .

אות-יד

רַבִּי יוּדָן אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן אִם בָּאת לוֹ צָרָה אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ פִּתְאם, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד אֵצֶל פֶּתַח חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ וְקוֹרֵא לְבֶן בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי בַּחוּץ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ כֵּן אִם בָּאת לְךָ צָרָה וְכוּ’ לוֹ צְוַח וְהוּא עוֹנֶה אוֹתְךָ הַדָּא הוּא דִּכְתִיב כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה’ יִמָּלֵט (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט .

אות-טו

בְּאוֹתוֹ שָׁעָה נִפְתָּח לָהֶם פֶּה לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְקַבְּלָם בִּתְשׁוּבָה וְלוֹמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי יֵצֶר הָרָע מְגָרֶה אוֹתָנוּ קַבֵּל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, לְפִי שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת הֵם מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא נִכְנָס לְבֵית עוֹלָמוֹ (“תַּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ”) .

אות-טז

ה’ קְרָאתִיךָ אָמַר דָּוִד, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ עַל מַעֲשִׂים נָאִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיֵשׁ שֶׁבּוֹטֵחַ עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו וַאֲנִי בּוֹטֵחַ בְּךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים אֶלָּא שֶׁקְּרָאתִיךָ, עֲנֵנִי כְּשֶׁהָיָה דָּוִד בַּמְּעָרָה יָדַע וְרָאָה שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד לא בְּמָמוֹנוֹ וְלא בִּגְבוּרָתוֹ וּמַהוּ עוֹמֵד עָלָיו רַק תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: קוֹלִי אֶל ה’ אֶזְעָק. (“אַגָּדַת תְּהִלִּים”) .

אות-יז

שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה אֵינָם נִנְעָלִים לְעוֹלָם יֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְאַרְבָּעִים יוֹם, מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִמּשֶׁה דִּכְתִיב (דְּבָרִים ט): “וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה’. אַרְבָּעִים יוֹם”

וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְעֶשְׂרִים יוֹם, מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִדָּנִיֵּאל דִּכְתִיב (דָּנִיֵּאל י): “לֶחֶם חֲמֻדּוֹת לא אָכֲלְתִּי עַד מְלאת שְׁלשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים” וְאַחַר-כָּךְ אָמַר “ה’ שְׁמָעָה ה’ סְלָחָה וְכוּ'”

וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לִשְׁלשָׁה יָמִים, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיּוֹנָה דִּכְתִיב (יוֹנָה ב): “וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה שְׁלשָׁה יָמִים וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה’ אֱלהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה”

וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְיוֹם אֶחָד, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאֵלִיָּהוּ וְכוּ’, וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְעוֹנָה אַחַת, מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִדָּוִד דִּכְתִיב (תְּהִלִּים ס”ט): “וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן”

וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁעַד שֶׁלּא יִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ מִפִּיו הוּא נַעֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס”ה): “וְהָיָה טֶרֶם יִקְרְאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה” אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כְּתִיב (תְּהִלִּים נ”ז): “קַוֵּה אֶל ה’ חֲזַּק וְיַאֲמֵץ לִבֵּךְ וְקַוֵּה אַל ה'” הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ (מִדְרָשׁ רַבָּה, וָאֶתְחַנַּן, פָּרָשָׁה ב’).

השתפכות הנפש אות – יח.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר: תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְלִפְנֵי ה’ יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ, צְלוֹתָא דְּעָנִי אַקְדִּימַת קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל צְלוֹתְהוֹן דְּעַלְמָא בְּגִין דִּכְתִיב [תְּפִלַּת הֶעָנִי מַקְדִימָה לְהִתְקַבֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב] “כִּי לא בָזָה וְלא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי” וְכוּ’.

תָּא חֲזִי צְלוֹתָא דְּכָל בְּנֵי נָשָׁא צְלוֹתָא וּצְלוֹתָא דְּמַסְכְּנָא אִיהִי צְלוֹתָא דְּקַיְמָא קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתָבֵר תַּרְעִין וּפִתְחִין וְעָאלַת לְאִתְקַבְּלָא קַמֵּהּ [בּא וּרְאֵה תְּפִלַּת כָּל אָדָם הִיא תְּפִלָּה, אֲבָל תְּפִלַּת הֶעָנִי הִיא תְּפִלָּה הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִיא שׁוֹבֶרֶת שֶׁעָרִים וּפְתָחִים וְנִכְנֶסֶת לְהִתְקַבֵּל לְפָנָיו וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב] הַדָּא הוּא דִּכְתִיב “וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אֲנִי” וּכְתִיב “שָׁמוֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ” (זהַר וַיִּשְׁלַח קס”ח:) .

אות-יט

רַבִּי אַבָּא פָּתַח: תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְכוּ’ תְּלָת אִלֵּין דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה, תְּפִלָּה לְמשֶׁה וְכוּ’ תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵהּ בְּבַר נַשׁ אֲחַרָא תְּפִלָּה לְדָוִד תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵהּ בְּמַלְכָּא אֲחַרָא תְּפִלָּה לְעָנִי וְכוּ’ מָאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְּהוּ הֱוֵי אֵימָא תְּפִלָּה דְּעָנִי תְּפִלָּה דָּא קָדִים לִתְפִלָּה דְּמשֶׁה וְקָדִים לִתְפִלָּה דְּדָוִד וְקָדִים לְכָל שְׁאָר צְלוֹתְהִין דְּעָלְמָא [שְׁלשָׁה הֵם הַנִּקְרָאִים תְּפִלָּה-תְּפִלָּה לְמשֶׁה וְכוּ’ תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּאָדָם אַחֵר תְּפִלָּה לְדָוִד תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּמֶלֶךְ אַחֵר תְּפִלָּה לְעָנִי תְּפִלָּה הִיא מֵאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה מִי חֲשׁוּבָה מִכּוּלָן הֶוֵי אוֹמֵר תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה שֶׁל משֶׁה, וְקוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה שֶׁל דָוִד, וְקוֹדֶמֶת מִכָּל שְׁאָר תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם].

מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא וּכְתִיב קָרוֹב ה’ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְכוּ’ כֵּיוָן דִּצְלוֹי צְלוֹתֵהּ פָּתַח כָּל כַּוֵּי רְקִיעִין וְכָל שְׁאָר צְלוֹתִין דְּסַלְקִין לְעֵלָּא דָחִי לוֹן הַהוּא מַסְכְּנָא תְּבִיר לִבָּא דִּכְתִיב תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְכוּ’ אִיהוּ עָבֵד עֲטוֹפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא וְלָא עָאלִין עַד צְלוֹתָא דִּילֵהּ עָאלִית וְכוּ’ [מַהוּ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁעָנִי הוּא שְׁבוּר הַלֵּב, וְכָתוּב קָרוֹב ה’ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב כֵּיוָן שֶׁהֶעָנִי הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ, וְכָל שֶׁאָר הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה דוֹחֶה אוֹתָם אוֹתוֹ הֶעָנִי שְׁבוּר הַלֵּב שֶׁכָּתוּב תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְכוּ’ הוּא עוֹשֶׂה אִיחוּר, שֶׁמְּאַחֵר כָּל תְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת עַד שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְנֶסֶת].

וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא וּצְלוֹתָא דָא תֵּעוֹל לְגַבַּאי לָא בְּעֵינָא הָכָא בֵּי דִּינָא דִּידוֹנִין בֵּינָנָא קָמַאי לֶהֱוֵי תַּרְעוּמִין דִּילֵהּ וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוֹדָנָא וְכוּ’ דִּכְתִיב “וְלִפְנֵי ה’ יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה'” וַדַּאי [וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר תִּתְאַחֲרְנָא כָּל הַתְּפִלּוֹת וּתְפִלָּה זוֹ תַעֲלֶה אֵלַי, אֵינִי צָרִיךְ כַּאן בֵּית דִּין שֶׁיָּדוּנוּ בֵּינֵינוּ, לְפָנַי תִהְיֶה תַרְעוּמוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי וָהוּא נִהְיֶה בִלְּבַדֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְכוּ’].

כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא שָׁאֲלִין אִלֵּין לְאִלֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אִתְעֲסַק בְּמַאי אִשְׁתַּדֵּל אָמְרִין אִתְיַחֲדָא בְּתֵאוּבְתָּא בְּמָאנִין דִּילֵהּ כֻּלְּהוּ לָא יָדְעִין מָה אִתְעֲבֵד מֵהַהוּא צְלוֹתָא דְּמִסְכְּנֵי וּמִכָּל אִנּוּן תַּרְעוּמִין דִּילֵהּ דְּלֵית תֵּאוּבְתָּא לְמַסְכְּנָא אֶלָּא כַּד שָׁפִיךְ דִּמְעוֹי בְּתוּרְעָמִי קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְלֵית תֵּאוּבְתָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא כַּד מְקַבֵּל לוֹן וְאוֹשְׁדוֹ קָמֵהּ וְדָא אִיהוּ צְלוֹתָא דְּעָבֵד עֲטוֹפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא [כָּל צְבָאוֹת הַשָּׁמָיִם שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ בַּמֶּה עוֹסֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמֶּה מִשְׁתַּדֵּל, אוֹמְרִים לָהֶם הוּא מִתְיַּחֵד בִּתְשׁוּקָה בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ, כֻּלָּם אֵינָם יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה מִתְּפִלַּת הֶעָנִי וּמִכָּל אֵלּוּ הַתַּרְעוֹמֶת שֶׁלּוֹ, כִּי אֵין תְשׁוּקָה לְעָנִי אֶלָּא כְּשֶׁשׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת בְּתַרְעוּמוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאֵין תְּשׁוּקָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתָם וְנִשְׁפָּכִים לְפָנָיו, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁעוֹשֶׂה אִיחוּר וְעִכּוּב לְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם]. עַיֵּן שָׁם שֶׁמַּאֲרִיךְ עוֹד בָּזֶה (זהַר פָּרָשַׁת בָּלָק קצ”ה.)

וְעַיֵּן בְּ”לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” בְּסוֹף הִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה’ שֶׁמֵּבִיא שָׁם דִּבְרֵי הַזּהַר הַנַּ”ל וּמְסַיֵּם שָׁם שֶׁכָּל זֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ בְּעָנִי סְתָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו עַל דָּחְקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחְקוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְטוֹעֵן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינוֹ מְקָרְבוֹ אֵלָיו, וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וְלִבּוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה וְכוּ’, כַּמָּה וְכַמָּה יְקָרָה תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִוא יְקָרָה מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעל בַּקָּשָׁתוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם כָּל הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

Adblock Detected

Please consider supporting us by disabling your ad blocker
דילוג לתוכן