התמדה בעסק התורה | פרשת עקב

התעלות מעל החומר הגשמי ע"י התמדה בעסק התורה

התמדה בעסק התורה היא מעלה ועונג מעל כל תאוות והנהות הבלי העולם הזה כל שעה כל התעלות מנתקת ומרימה אל עולם רוחני… תנסו טעמו ותבינו !

בס”ד. ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר פרשת עקב.
לכבוד… אחדשה”ט! בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

התעלות מעל החומר הגשמי ע”י התמדה בעסק התורה

וזהו (דברים ז,יב) “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם”.
‘עקב תשמעון’ – יש לפרש שתתעסקו ותעשו את כל עניני עבודת ה’ ושמירת תורתו הקדושה בעקביות ובתמידות ורצף ללא הפסקה.
וזה פשוט וברור שככל שהמשימה עורכת ונמשכת יותר ויותר הקושי והיצר מתגברים יותר ויותר,
ובודאי שהמצליח במשימה הארוכה מגיע לו יותר ויותר שכר.
כי לדוגמא ולמשל, אם אמנם קשה ללדת, אבל לגדל את התינוק קשה לא רק שבעתיים אלא אלפים ורבבות פעמים,
הן בגשמיות במה שנוגע לגוף, הן נפשית, הן רוחנית, במה שנוגע לנשמה,
כי לגדל צאצא מהלידה עד כניסתו לחופה, ברצף עם כל המשתמע מכך, וקשה לפרט כי הפרטים רבים מאד ולא נגמרים,

וכל מי שמגדל ילדים יודע ומבין משמעות הדברים, ובפרט בדור הזה שלא היה כמוהו מיום בריאת העולם,
הן לחוצפא, הן לריבוי הקשיים ובעיות שיש בדרך גידולו ובפרט בימי הנערות.
וכדאמרי אינשי “ילדים קטנים – צרות קטנות, ילדים גדולים – צרות גדולות”.

וכן ידוע שלהתפלל במתיקות בכוונה ובהתלהבות חצי דקה, הוא דבר גדול וכל אחד יכול וצריך לעשות כן,
אבל להתפלל כך בדביקות כל התפילה כולה, או עכ”פ חציה, או רבע התפילה – היא משימה הרבה יותר קשה,
וכן לקום בחצות לילה חד פעמי, על אף הקושי שבדבר, מ”מ כל אחד יכול,
אבל לקום לילה לילה במשך תקופה ארוכה וק”ו כל החיים,
(כמו שזכה לכך מורי ורבי ר’ לוי יצחק בנדר זצ”ל) לא כל אחד יכול ליטול את העטרה הנפלאה הזאת.
וכן לענין עסק התורה, ללמוד בגעשמא’ק (חשק, וטעם טוב) – אשרי מי שזוכה לכך,
לעסוק בתורת ה’ בצמאון ובשמחה ובחשק עצום שעות על גבי שעות בלי להפסיק, כי לא כל אדם זוכה לזה.

ומסופר על החזון איש

שפעם אחת ראה שני בחורים בשעת בטלה, קרב עליהם החזו”א, וכך אמר להם:
“מתיקות התורה, כמה גדולה היא נעימות התורה, ואי אפשר להשיג את זה ולהגיע לזה רק לאחר שקידה של שלוש ארבע שעות ברציפות בלא הפסק. בלי זה אי אפשר אפילו לצייר הרוחניות הזו. וק”ו אחר חמש שעות, כמה רוממות יש, איך אפשר למי שיש לו את האפשרות הזאת להפסיק את הרציפות ולהפסיד בידיים נועם כזה, כמו קדירה המתבשלת להוריד מן האש ליתן להתקרר ואח”כ להשיבה –

המשיך החזו”א ואמר:

ואחר שש שעות של לימוד התורה, שוכח האדם מכל העולם ועניניו, ומתדבק בדברים רוחניים, ואמר שבעה שעות – האדם מרגיש קרוב להקב”ה, ואין לו מהנאות העולם כלום ומתמלא שמחה, ואחר שמונה שעות, אפילו לא נופלת בלבו מחשבה של תאות חומריות, וכולו משתוקק לאלוקיו. ואחר תשע שעות – כולו קודש למעלה למעלה, ואחר עשר שעות – עין לא ראתה, אין לתאר ואין מילים לבטא את מצבו ורגשותיו”.

צמרמורת חדה עברה בקרב השניים, למשמע דברים נוראים כאלה (מעשה האיש ח”ד ע’ סט).
והנה להיות עיקבי מאד למשימה, ולהתמיד בה – צריך אמונה חזקה ולוהטת להאמין שזהו רצונו יתברך, ובעסקו בזה עושה נחת רוח לבורא יתברך שמו.
ואם עושה כך מאהבת ה’ (ולא רק מיראתו) ירגיש ג”כ נועם נפלא בעסקו בתורתו, ומצוותיו, וכן בתפילה ירגיש דביקות עם נועם עליון.

יהי רצון שנזכה לכך.

בברכת התורה וכטו”ס
ראש ישיבת ברסלב
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

הראה עוד

השאר תגובה / או שמות לברכה