התפילה היא מחוייבת והכרחית ליהודי – כאוויר לנשימה | פרשת ויחי

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויחי | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(בראשית מח-כב) “ואני נתתי לך שכם אחד (פי’ חלק אחד יתר) על אחיך, אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי”.

איתא בדברי רבינו הקדוש ז”ל מברסלב (ליקוטי מוהר”ן קמא, סי’ ב), שעיקר כלי זיינו של משיח הוא התפילה, ומשיח, לאו דווקא שבאמת התפילה היא עיקר כלי זיין של כל יהודי ויהודי, וה”ה מכל אחד מאתנו, כדלקמן, וכן הוא במפורש בספר ליקוטי עצות (תפילה ב) שעיקר כלי זיינו של איש ישראלי הוא התפילה, וכן הוא כאן בקיצור ליקו”מ,

ולא נקט “משיח” אלא משום שאצלו יהיה הדבר מוחשי גלוי ומפורסם לעיני כל, משא”כ אצלינו, ועכ”פ גם אצלינו ע”י התפילה אנו יכולים לנצח מלחמת היצר, ויכולים להנצל מהתקפת והתנפלות היצר וחיילותיו, וממילא גם בגשמיות, מהשתלשלות הרוחניות, ע”י התפילה אנו יכולים להנצל מהעכו”ם והרשעים, וכל הקמים עלינו לכלותינו ולהזיקנו בגשמיות, וראה מש”כ בספרי ‘יש מאין’-סי’ ב.

התפילה היא מחוייבת והכרחית ליהודי – כאוויר לנשימה | פרשת ויחי

והתפילה הוא בחינת חוטם כמ”ש (ישעיה מח-ט) ותהלתי – אחטם לך, ומשם עיקר חיותו, כי האדם לא יכול לחיות בלי נשימה תמידית וכל חייו וחיותו תלויים בכך, וכך התפילה היא מחוייבת והכרחית ליהודי, כאויר לנשימה. וכל מלחמתו שיעשה, וכל הכבישות שיכבוש – הכל משם, כמ”ש (שם יא-ג) והריחו ביראת ה’, זה בחינת חוטם,

וזה – עיקר כלי זיינו, כמו שכתוב (בראשית מח-כב) בחרבי ובקשתי, ופרש”י תפילה ובקשה, [ובליקו”מ בחי’ מביא מפני פרש”י ותרגומו “בצלותי ובעותי” ע”כ.

וזהו ‘בקשתי’, א”ת בְקַשְתִּי’ אלא בַקָשָתִי], וכמו שכתוב (תהלים מד-ז) כי לא בקשתי אבטח, באלקים הללנו.

וזה הכלי זיין (היינו התפילה, כנ”ל) צריך לקבל ע”י בחינת יוסף – היינו שמירת הברית, כמו שכתוב (תהלים מה-ד) חגור חרבך על ירך (פי’ קשור כח תפילתך עם קדושת הברית), וכמו שכתב (תהלים קלב-יא) מפני בטנך – אשית לכסא לך (זה בחינת משיח, בחינת תפילה) אם ישמרו בניך בריתי (היינו על ידי שמירת הברית, בחינת יוסף. ויוסף ששמר את הברית – נטל את הבכורה שהוא בחי’ עבודת התפילה, בחי’ פי שנים,

“שנים” שיש בתפילה: שבחו של מקום, ושאלת צרכיו, והוא בחי’ (תהלים קמט-ו) וחרב פיפיות בידם, בחי’ שני פיות, בחי’ פי שנים.

וניטל מראובן ע”י שחילל יצועי אביו, בחי’ פגם קדושת הברית, כי התפילה תלויה בשמירת הברית. כי בודאי אדם שהוא מזוהם בטינוף פגם הברית לא יכול לתפוס קשר בכלל עם השי”ת, ובפרט כשבא להתפלל מתוך טומאת הגוף או זוהמת הנשמה, שהתלכלך בהרהורים רעים ואסורים, ובפגם העיניים בודאי שלא יוכל להתקשר עם השי”ת בתפילתו, וצא טמא וסורו טמא קראו למו, ולא מכניסים אותו במחיצתו של הקב”ה, ולא על חינם תיקן עזרא חובת טבילה לבעל קרי, ואף בזמן הזה העיד הרמב”ם זצ”ל על עצמו בגדלו, שמעולם לא ויתר ולא ביטל טבילת עזרא.

ולא סתם ככה הקפיד הבעל שם טוב הקדוש לטבול כל יום לפני תפילת שחרית, וכך מקפידים עד עצם היום הזה, כל הציבורים וכל היחידים שהם בחינת תלמידי תלמידיו. ומיום ליום הדבר נקלט ותופס תאוצה בכל המיגזרים של היהדות החרדית.

ואיתא בספר שאלות ותשובות מן השמים סי’ ה (שחיברו ר’ יעקב הלוי ממרויש ומקורביל זצ”ל, אחד מגדולי בעלי התוספות, שגילו לו מן השמים שהסיבה שמשיח צדקינו עדיין לא בא הוא משום זה, וז”ל ועבדתם את ה’ אלקיכם (שמות כג-כה) – זו תפילה (תענית ב.) אפשר טמא ומקריב קרבן?! ואחרי זה הֵשיבו: שמענו מאחורי הפרגוד: לטהר כל ישראל יחד – א”א, אך אם יטהרו הש”ץ בכל מקום – ומהרו את ביאת הגואל. עיי”ש.

ויהי רצון שנזכה להיות קדושים וטהורים.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לחץ כאן – להורדה הודפסה של העלון לשבת 

לרישום למוקד התפילות עם הדרכה אישית בתרומה לישיבה צלצלו 052-565-2005

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה