מעלת הצדקה | פרשת תרומה
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר תרומה | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(שמות כה-ב) "ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, תקחו את תרומתי".
איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' עא) שכל הנבראים וכל ההולדות, כולם הם רק בשביל התגלות כבודו יתברך.
ועיקר הכבוד של השם יתברך נתגלה רק על ידי האדם, כי האדם הוא תכלית כל הנבראים, כי עיקר הבריאה היתה בשביל האדם (ברכות ו:), כי עיקר התגלות כבודו הוא על ידי האדם, ועל כן על ידי ההולדה כשנולדין ונתרבין בני אדם ביותר, כי עיקר התגלות כבודות על ידי בני אדם כנ"ל, וע"י ההולדה, על ידי זה נתגלה כבודו יתברך ביותר,
וזה בחי' (תהלים כב) כל זרע יעקב כבדהו, ועיקר ההולדה ע"י צדקה, שעל ידה נעשה כלי לקבל מנועם העליון, שעל ידו מתעוררת האהבה בחי' שלהובין דרחימותא (תיקו"ז-תי' טז) שעל ידם ההולדה, ועי"ז נתגלה ונתגדל כבודו יתברך.
מעלת הצדקה | פרשת תרומה
וזה אותיות תרומה הם סופי תיבות "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", (תהלים כז-ד) כי תרומה היינו צדקה, שהוא נדיבות לב, בחי' מאת כל איש ידבנו לבו וגו', על ידה נעשה כלי לקבל מנועם ה', שעי"ז נמשך התגלות כבודו יתברך, בחי' (תהלים כט,ט) ובהיכלו כולו אומר כבוד, עיי"ש.
וזה בחי' גודל מעלת הצדקה, ובחי' הנ"ל, כמו שכתוב (ישעיה מה-כג) בי נשבעתי יצא מפי צדקה, דבר, ולא ישוב, כי לי תכרע כל ברך, תשבע כל לשון.
וזה בחי' (שם נו-א) כה אמר ה'.. עשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא, וצדקתי להגלות. בחי' (שם נט-יז) וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו.
וזה בחי' (שם טא-י) שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי, כי תלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני.
וכתיב (מלאכי ג-כ) שמש צדקה – ומרפא בכנפיה.
ונאמר (תהלים קו-ג) אשרי עושה צדקה בכל עת.
ונאמר (משלי יא-יח) זורע צדקה שֶׂׄכָר אמת. וכתיב (שם יא-יט) צדקה לחיים,
וכן כתיב (שם יב-כח) באורח צדקה חיים. וכתיב (שם י-ב,שם יא-ד) וצדקה תציל ממות,
וכתיב (שם כא-כא) רודף צדקה וחסד – ימצא חיים צדקה וכבוד.
ונאמר (עמוס ה-כד) וצדקה כנחל איתן, וכתיב (ישעי' לב-יז) והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח,
וכתיב (ישעי' נד-יד) בצדקה תיכונני. וזה בחי' (משלי טז-יב) בצדקה – יכון כסא. וזה בחי' (הושע י-יב) זרעו לכם לצדקה.
וכתיב (ישעיה לו-א) קרובה ישועתי לבא, וצדקתי להגלות. וזה בחי' (תהלים קיט-קמב) צדקתך צדק לעולם,
וכתיב (שם קמג-יא) בצדקה – תוציא מצרה נפשי, וזה בחי' (שם קיא-ג / קיב-ג) וצדקתו עומדת לעד.
וזה בחי' (יחזקאל יח-כב) בצדקתו אשר עשה – יחיה.
וזה בחי' מ"ש חז"ל (ב"ק יז.) אין זריעה אלא צדקה שנאמר (הושע י) זרעו לכם לצדקה. שזה בחי' שעיקר ההולדה ע"י צדקה דייקא, כנ"ל.
וזה בחי' מ"ש (ב"ב ט:) כל הרגיל לעשות צדקה – הוויין לו בנים [בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה.].
ואמרו (שם י) מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? יפזר מעותיו לעניים. ואמרו (תנחומא משפטים טו) אמר הקב"ה, נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב, ונתת לו פרנסה והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש. למחר בנך או בתך באים לידי חולי, ואזכור אני להם את הצדקה שעשית עם העני.
ואמרו (מדרש שוחר טוב-תהלים יז) ללמדך שאפילו רשעים ואין בהם אלא זכות על צדקה בלבד – זוכין ומקבלים פני השכינה שזה בחי' נועם העליון הנ"ל.
ואיתא בזוה"ק (פ' ויקהל, דף קצח.) מאן דחייס למסכנא, ואתיב ליה נפשיה, קב"ה סליק עליה כאילו הוא ברא לנפשיה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
