חינוך ילדים | פרשת נשא

כמה מילים ועיצות על חינוך ילדים לחילונים ודתיים כאחד! מאת ראש ישיבת ברסלב רקום בטעם טוב על עניין פרשת השבוע נשא את ראש בני גרשון – הם הילדים והראש שלהם שצריך לנשא ולרומם אותו לכיוון הנכון הנרצה.

חינוך ילדים | פרשת נשא

בס”ד. ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר נשא.
לכבוד… אחדשה”ט! בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (במדבר ד-כב) “נשא את ראש בני גרשון גם הם, לבית אבתם”.
הנה בדורינו מצוי מאד שהורים אין להם שום מושג בחינוך,
ואכן לא מחנכים את ילדיהם כלל, או ‘מחנכים’ אותם הפוך, או שלא בצורה בריאה ונכונה,
חלקם חושבים שטוב שהילד יגדל טבעי, והזמן יעשה את שלו,
דהיינו שעם הזמן יגדל ויבין לבד, והכל יסתדר, ובינתיים מפקירים אותו לחסדי הרחוב,
ויש שרואים ברחוב ‘ברכה’ ויש להם הוכחות וקבלות לכך, והראיה מאז שהילד ברחוב, והוא ילד רחובי ניהי’ משופשף ומחוספס,
ומבין הרבה דברים, וגם מוטורית מבצע פעולות שילד ביתי וביישן כדרך ילדים ביתיים לא יודע מהם,
ואף שרואים במו עיניהם שהילד חמד הרחובי מיום ליום נעשה יותר עצמאי,
ולא שואל את ההורים רשות כמו קודם אלא מחליט ועושה לבדו,
כגון סיבוב ארוך באופניים ברחבי העיר, ואף גם נעשה יותר ויותר מרדן וחצוף,
מכל מקום בסך הכל הם שמחים שהוא ‘מתפתח’ עוד ועוד, והוא לא לעמאלע’ (טלה תמים).

הורים תמימים

וההורים התמימים הנ”ל הלא מבינים בחינוך נותנים לו להתחבר עם כל אחד,
גם עם כאלה שמלמדים אותו להתבטאות כאנשי הרחוב, ולעשות כמעשיהם,
וכך לאט לאט החמוד המשופשף והיודע מה שילדים אחרים לא יודעים נעשה פרא אדם מסוכן.

וגם ההורה התמים הנ”ל, לא משקיע בו כוחות לכיוון הרצוי לפני השי”ת דהיינו תורה ויראת שמים ומידות טובות וחרדת הקודש,
ואהבת התורה והמצוות והצדיקים, ויותר דואגים שיאכל טוב, ויהא שמח ע”י שמרשים לו לעשות מה שלבו חפץ.

איך ללכת עם הילד

ויש הורים שלא יודעים כלל איך ללכת עם הילדים לכן מכל מיני סיבות פתאום מחליטים לתפוס אותם קצר
(ועל הרוב גם זה לא מועיל מאומה, וזה נעשה מאוחר מדי, כשהילד כבר מתמרד היטב, ומצפצף ומתקומם).

ואזי יורדים לחייו בכמה אופנים ומלחיצים אותם מעל המינון הבריא, ומשגעים אותם עם הוראות סותרות,
או הוראות שהם לא יכולים לעמוד בהם, וגם לא יודעים איך לעודד בצורה בריאה, דברים שיש לקרב,
וגם לא יודעים איך לרחק אותם ממה שלא רצוי.

לא ללכת בתקיפות אלא בחכמה

וגם יש תמימים כאלה שחושבים שאחרי שאמרו בתקיפות מה שאמרו,
כגון הוראות חדשות עדכניות בהקשר לחברים לא טובים, ובהקשר להרגלים לא בריאים,
והילד שותק ובדלית ברירה הנהן קצת את הראש בפני אביו לאות הסכמה,
חושב האב התמים שהנה סוף סוף הגיעו ימות המשיח, והעלה את הבן התכשיט על דרך המלך,
ולא בודק וחוקר לעומק האם באמת הדברים מתבצעים באופן הרצוי,
ואחרי תקופה קצרה יגיע המפח נפש, והמציאות תטפח על פניו, ויראה שלא דובים ולא יער,
והילד פשוט עבד עליו, וממשיך בדרכו הוא דרך הנלוזה כמקדם.

אנשי חינוך

צריך לרחם על ההורים ועל הילדים

והנה ילדים האלה מסכנים הם, ומי שיכול צריך לשוחח עם ההורים לעוררם ולהקיצם מתרדמתם ולפעול שההורים ישתנו,
ויבקשו עזרה ממומחים המבינים בחינוך, ועכ”פ אם יראה שזה לא מספיק – ישתדל הוא (כגון המלמד, המחנך, שכן, חבר האב)
לקרב ולחזק ולעודד ולרומם את בנו של האב התמים.

וזה בחי’ “נשא את ראש”.
כלומר תעודד ותרומם ותקרב, “בני גרשון”, הבנים המגורשים מדרכי חיים ותורה אמיתיים
“לבית אבתם” (חסר כתיב). דהיינו בנים של בית שהאב תם (וזהו אבתם) וכנ”ל,
ועל כיוצא בזה אמרו חז”ל (סנהדרין צז.) הזהרו בבני עם הארץ שמהם תצא תורה.

בברכת התורה וכטו”ס ראש ישיבת ברסלב
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *