בלי אמונת חכמים – האמונה בהשם יתברך לא שלימה | פרשת כי תשא
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר כי תשא | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(שמות לא-ב,ג) "וירא העם.. ויאמרו.. כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה היה לו".
אמונת חכמים, דהיינו אמונת צדיקי אמת – הוא יסוד כל התורה כולה, והכל תלוי בזה, כי בלעדיהם אין אנחנו יודעים שום מצוה ושום הלכה לאמיתה של תורה,
והשם יתברך כתב ומסר את התורה באופן שלולי הסבר צדיקי הדורות לא נבין כלום מה שכתוב בתורה,
והשי"ת רוצה שנתקרב אליהם, כדי שעל ידם נוכל להתקרב אליו בצורה נכונה, וכל אלה שבמשך הדורות רצו קשר ישיר עם ה' בדילוג רבותינו ודעתם, נהפכו לאפיקורסים,
וכן בדורינו כל אלה המדלגים על צדיקי וחכמי הדורות הם אפיקורסים גמורים, אע"פ שמצהירים בפה מלא שהם מאמינים בה' ובתורתו. כי רק ביד צדיקי הדורות להדריך אותנו בדרך הישרה והנכונה לעשות באמת רצון ה'.
אמונת חכמים | פרשת כי תשא
וזה בחי' (שמות יד-לא) ויאמינו בה', ובמשה עבדו.
ומבואר בליקוטי מוהר"ן (קמא ז-ה) שקודם שמקורב לצדיק, אזי הוא בבחינת (ישעיהו ו-י) השמן לב וגו', היינו שלבו אטום, ואזניו סתומים, ועיניו עיוורים מלראות האמת ולהתעורר לתשובה.
אבל כשמדבק עצמו לצדיקים, ומקבל מהם עצות – אזי נפתח לבבו ועיניו ואזניו, ורואה ושומע, ומבין האמת וזוכה לתשובה.
עוד מבואר בדברי רבינו הק' (ליקו"מ קמא, כב-ד) שאי אפשר לבוא לאמונה שלימה, שהוא עיקר הכל, והיא כלליות הקדושה, כ"א ע"י התקרבות לצדיקי אמת.
עוד מבואר בדברי רבינו הק' (שם סי' מב) שע"י אמונת חכמים, שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט ויש בהם רזין, עי"ז נמתקים הדינים.
עוד כתב רבינו הק' (שם נז-א) הכלל והעיקר שיהיה לו אמונת חכמים, ולהזהר בכבודם ולירא מהם מאד. ואף אם נדמה לו שהם עושים ח"ו כנגד התורה – הוא צריך להאמין, שבודאי הם עושים נכונה על פי התורה, על כן צריך להשליך שכלו ודעתו רק לסמוך עליהם.
ומבואר (שם קמ) שהצדיק בעצמו – אי אפשר להשיגו, כי אין בו שום תפיסה, ועוד כתב (שם ח"ב סי' נב) אל יבהלוך רעיוניך, כשקשה לך איזה קושיאות על הצדיקים האמתיים, כי הצדיקים מתדמים ליוצרם וכמו שקשה קושיאות על השי"ת, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיאות על הצדיק. ואדרבא כך ראוי להיות דייקא שיהיה קושיאות, וכך נאה ויאה לפי גדולתו ורוממותו. כי בודאי אי אפשר להשיג בשכלינו הקטן הנהגתו, וע"כ בהכרח שיהיו קושיאות לפי דעתינו הפחותה.
ומבואר (שיחות הר"ן סי' לח) שמי שמדבר על הצדיק, הוא ממש כאילו מדבר על השי"ת, ונקרא 'אפיקורס'.
ומבואר עוד (ליקו"מ קמא, יז-א,ב) שיראה ואהבה א"א לקבל כ"א ע"י צדיקי הדור. וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה – זהו מחמת שנתחשך אצלו אור הצדיק, ואף שבאמת אור הצדיק מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעוה"ז, אעפ"כ אצלו אינו מאיר כלל מגודל החושך שלו. ואף שהוא אצל הצדיק ויושב אצלו – אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול שעל ידו יבא לתכלית הניצחי.
וכתב רבינו ז"ל (שם קמא לא-ט) בענין ארבעה שנכנסו לפרדס, שגם במתקרבים לצדיקי אמת יש ד' בחינות: יש מי שמקבל ממנו דרך ישרה, יש מי שמתלהב יתר על המידה ופועל לפי אורות, וכו' ויש מי שפורש ונעשה מתנגד ולץ, והתורה נעשית אצלו סם מות רח"ל, בחי' ופושעים יכשלו בם. עיי"ש.
וזה "וירא העם.. ויאמרו.. כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו" כי העם, הערב רב, גסים ורחוקים מלהשיג עומק דעת הצדיק, ומזלזלים בדעתו וחושבים שהוא טועה ומשובש, רח"ל. וככל מש"כ לעיל.
יהא חלקינו עם בעלי אמונת חכמים איתנה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
