כי בדבר אשר זדו עליהם | פרשת יתרו
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר יתרו | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(שמות יח, יא) "כי בדבר אשר זדו עליהם'". תרגם אונקלוס, וז"ל: ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למדן ית ישראל – ביה דנינון: והוסיף רש"י במים דמו לאבדם, והם נאבדו במים. והוא מחז"ל (סוטה יא, א),
ועוד הוסיף ורבותינו דרשוהו (שם) לשון (בראשית כה – כט) ויזד יעקב נזיד, בקדירה אשר בישלו בה – נתבשלו.
וכך כתב רס"ג שהענישם בדבר שהרעו בו להם.
כי בדבר אשר זדו עליהם
וכן איתא במדרש ויושע – ז, בפירוש הם חשבו להשקיע את ישראל במים, לפיכך שקע אותם במים, לפי שאין הקב"ה דן את האדם אלא מידה כנגד מידה:
וזהו כלל גדול בתורה שנוהג אצל כל אחד ואחד כל ימי חייו, וגם לעתיד לבוא, שהשי"ת מתנהג עם האדם כמו שהוא מתנהג.
הן לטוב הן להיפך, כי בדבר שאדם מודד מודדים לו (סוטה דף ח, א),
והכל מתנהג על פי הכלל מידה כנגד מידה (שבת קה – ב. ועוד).
ועל כן החי יתן אל לבו להתנהג בכל דבר ע"פ רצון ה' אם על פי הדין וההלכה, אם ע"פ החסידות ולפנים משורת הדין, ובמידה טובה יקבל תגמול הרבה יותר טוב מכפי המידה המתחייבת,
בבחי' מ"ש חז"ל (יומא, דף כג-א) המעביר על מידותיו – מעבירים על כל פשעיו.
ואיתא בתנא דבי אליהו רבא (ל"א), כשם שתפס אחיתופל את ההלכה בגרונו ולא אמר אותה לרבים, לפיכך נחנק בגרונו.
ואמרו (מכילתא בשלח-יד) שוט שישראל לוקים בו – סופו ללקות.
ואמרו (במדבר רבא יא) האדומיים מתלוצצים בכל יום על ישראל, עתיד הקב"ה למדוד להם כמידותם, כד"א (עובדיה מ – טו) כאשר עשית (כן) יעשה לך.
ואמר (דברים רבא, יא) אמר משה רבש"ע כל מידותיך מידה כנגד מידה,
ואמרו (ב"ר ט) מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד – מודדים לו.
וכן אמרו חז"ל לגבי מצורע (ערכין טז:) הוא הבדיל בין איש לאשתו לכן (ויקרא יג – מו) בדד ישב.
ואמרו (חולין קכז.) אמר רב הונא בר תורתא, פעם אחת הלכתי לוועד (פרש"י מקום רשעים, ומרביעי כלאים) וראיתי נחש שהוא כרוך על צב, לימים יצא ערוד מביניהם וכשבאתי לפני רבי שמעון החסיד, אמר לי, אמר הקב"ה הם הביאו בריה שלא בראתי בעולמי, אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי [דהיינו הערוד שהוא נושך בני אדם וממית].
ואמרו (אבות פ"ב) על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפיך יטופון.
ואמרו (ר"ה יב:) ברותחין קילקלו ברותחין נידונו.
ואמרו (שבת קה.) כל המתעצל בהספדו של חכם – אינו מאריך ימים, מידה כנגד מידה.
ופרש"י הוא לא נתאבל על שנתקצרו ימי החכם, אף לחייו לא יחושו מן השמים, ע"כ.
ועוד אמרו (ב"ר ט – יג) א"ר סימון בשם ר"ש בר אבא כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה. ע"כ.
כי הוא דבר הגיוני ביותר, ודבר פשוט, ואינדיקציה טובה מאד לדעת איך להתנהג בעולם הזה במשך כל ימי חייו, כי הברכה והקללה שעקב מעשיו, תלויים בכך, הגמול הטוב והעונש, והכל באמת וביושר, ולא יוכל האדם לבוא בטענות כ"א לעצמו על טיפשות החלטותיו,
וכל זה אפי' מצד האינטרס האישי בלבד, וק"ו שמצד עשיית נחת רוח לה' צריך לבחור בעשיית הטוב והחסידות.
ואמרו (ב"ר לג – ג) בני, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליכם רחמים, דור המבול שכחו רחמים מן הבריות, אף הקב"ה שיכח רחמיו מהם.
ואמרו (ב"ר פז – ג) (איוב לד – י) לכן אנשי לבב שמעו לי, מה הוא אומנותו של הקב"ה, כי פועל אדם ישלם לו.
ויהי רצון שתמיד נעשה את הדברים הנכונים ע"פ רצון ה', ותמיד נעשה נחת רוח לפניו.
בברכת התורה וכטו"ס ותמיד בשורות טובות
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
