כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר נח | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(בראשית ו-ט) "אלה תולדות נח-נח". כתוב (משלי כז-יט) כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם. ופירש רש"י: כמים הללו, הפנים שאתה מראה לתוכן, הן מראות לך, כן לב האדם לאדם, לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו, כן הוא מראה לו פנים.
והמצודות דוד הוסיף נופך וכתב: כמו דרך המים, מראה את הפנים בדומה לפנים המסתכלים בה, אם שוחקות – שוחקות, ואם עצבות – עצבות, כן לב האדם לאדם, אם לבו טוב על חבירו, ייטיב גם לב חבירו אליו, אם רעה – תרע גם היא אליו.
וזה מ"ש חז"ל (ילקוט שמעוני, יהושע סי' ב): אמר רבי חנינא וכי מים, פנים יש להם? אלא מה המים הללו אתה נותנן בכלי ומסתכל בהן והן נראים לך [משקפים את פני המסתכל], כן לב האדם לאדם [כפי שמסתכל על אחר, כך הוא נראה אליו].
ואמרו (יבמות, דף קיז,א) [שנחלקו בפירוש פסוק זה רבי יהודה ורבנן] רבנן אמרו: כמים הפנים לפנים וגו' כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהן פנים כפניו, אם הוא שוחק הם שוחקות, ואם הוא עוקם הם עקומות, כן לב האדם לאדם האחר, אם הוא אוהב את זה, גם זה הוא אוהבו, ואם הוא שונא גם הוא שונאו (רש"י שם),
ורבי יהודה אמר: הפסוק הזה בדברי תורה כתיב, לפי הפנים והלב שאתה נותן לתורה, לבך עומד לך להעמיד את משנתך, אם יגעת בה תמצא ואם לא יגעת לא תמצא.
עיי"ש עוד פירוש נפלא: ועל פי זה אפשר להסביר "אלה תולדות נח-נח", שהתולדת והתוצאה של אדם שמתנהג בצורה נוחה וחביבה עם זולתו, כך יקבל פידב"ק ותגובה התנהגותית מחבירו כלפיו, וגם חבירו יהיה נוח ונחמד עמו.
וזה דבר נוגע בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו.
ובין אדם ובנותיו ובניו, שאם הוא מתנהג עמם בנעימות כך הם יתנהגו עמו,
אבל אם אדם לא מתנהג בנעימות עם בניו אפילו הקטנים, כשהם יגדלו הם לא יתנהגו עמו בנעימות.
ועל כן החכם עיניו בראשו (קהלת ב-יד) אפילו כשעושה לטובתו הוא ולשם שמים.
ועל כיוצא בזה אמרי אינשי "תהיה חכם ואל תהיה צודק".
והדברים עובדים כך לא רק אחד על אחד, אלא גם באופן כללי , ובגדול כמו שהוא מתנהג עם הבריות כך הבריות יתנהגו איתו (אפילו אנשים אחרים לגמרי, שלא קשורים באופן ישיר להתנהגותו,
וכמ"ש חז"ל (מו"ק כח,ב) ע"פ (קהלת ז-ב) והחי יתן אל לבו. דברים של מיתה, דיספיד – יספדוניה, דיקבר – יקברוניה, דיטעון – יטענוניה, דידל – ידלנוניה.
וכתב המלבי"ם (משלי שם): כמים הפנים וגו' הלב שולח מרוצת הדם אל כל האיברים ומחיה את כולם, וכל האברים מחזירים את מבחר הדם אל הלב.
נמצא הלב נותן אל האדם בחזרה מה שקיבל ממנו, והנה הלב מגיד לאדם מה שיחו, כי כל כוחות האדם יתראה צורתם בלב, וע"כ הוא החוזה בכל כוחותיו ומנבא לו טוב או רע, כמו שצורת פני האדם יתראה במים, וכמו שמלך הוא הלב במדינה, כן התלמיד חכם הוא לב העדה, ומה שיתנו להחזקת ת"ח – יקבלו השפע בזכותו,
וה' – הוא לב הבריאה, וכפי שיכינו מעשיהם יתנו כח לגבורה של מעלה להשפיע עליהם שפע ברכה והצלחה, וציון – היא לב ארץ ישראל, והשפע שהביאו אל ציון וביהמ"ק חזר אל העם, כמ"ש (תהלים קלג-ג) כי שם ציוה ה' את הברכה, ע"כ.
ואם תמצא לומר, ענינינו הוא ענף מרכזי מההתנהגות של מידה כנגד מידה המפורסמת, וכמ"ש חז"ל (ר"ה יב, ב) ברותחין קילקלו, ברותחין נידונו.
ואמרו (סוטה ח,א) כמידה שאדם מודד – מודדין לו, ואמרו (סנהדרין צ,א) כל מידותיו של הקב"ה, מידה כנגד מידה.
ויהי רצון שנהי' נוחים לבריות כרצון ה'.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"
