לילות הזהב | פרשת השבוע וישלח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וישלח לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

הלילות הארוכים ההם גאלדענע נעכט (לילות הזהב) משום גודל ארכם, שעות רבות שאפשר למלאות אותם בעסק התורה התפילה וההתבודדות וקרבת אלוקים ללא הפרעה.

לילות הזהב

וזהו (בראשית לב-כה) “ויותר יעקב לבדו, ויאבק איש עמו, עד עלות השחר”.

אשרי מי שזוכה לקום בחצות לילה ולעסוק ברצף בעבודת ה’ מאז עד אחרי תפילת כותיקין,
ועכ”פ אפילו אם לא יכול להחזיק מעמד והולך לישון אחר שמתבודד עם קונו
יקום שוב קודם עלות השחר מחבר יום ולילה בתורה או בתפילה ויתפלל כוותיקין,
וכך נהגו עובדי ה’ שבחסידי ברסלב לקום בחצות לילה
ולעבוד ברצף עד אחרי תפילת ותיקין שהניחו את עצמם לנוח,

ובמיוחד זכו וחטפו עבודת ה’ בעמדם בבית ה’ בלילות הארוכים של החורף
ובפרט של החורף האוקראיני ורוסי, שרבי פנחס מקוריץ כינה את הלילות הארוכים ההם גאלדענע נעכט
(לילות הזהב) משום גודל ארכם עד שש עשרה שעות ויותר,
נמצא שמחצות ואילך הבוקר היו שעות רבות למלאות אותם בעסק התורה התפילה וההתבודדות.

וכן נהג מורי ורבי ר’ לוי יצחק זצ”ל כל ימיו, אלא שבימי זקנה וחלישות כח
נח קצת אחרי התבודדות ועבודת ה’ שלאחר חצות ושוב התעורר לקראת תפילה כוותיקין,

וכן כתב רבי חיים ויטאל זצ”ל בהקדמתו לספר עץ חיים,

שיש לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר [של תיקון חצות] בשק ואפר ובכי גדול ובכוונה כל אשר יוציא בשפתיו
ואח”כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה, ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר יתעורר לעסוק בתורה.

ואיתא בליקוטי מוהר”ן (קמא, בסוף סי’ נד)

שעל ידי קימת חצות לילה לעסוק בתורה ותפילה והתבודדות
על ידי זה זוכין לברר הטוב מן הרע, ולהמשיך על עצמו הזיכרון האמיתי,
לזכור תמיד תכליתו וסופו הניצחי ולאדבקא מחשבתיה תמיד בעלמא דאתי,
ולהסתכל על כל מה שהשי”ת מסבב ומגלגל עמו בכל יום
שהכל כאשר לכל הוא כדי לרמז לו רמזים בכל עת להתקרב אליו
שזה עיקר התכלית הטוב האמיתי.

ומבואר עוד בליקוטי מוהר”ן תנינא (סי’ סז)

שמאד צריכים ליזהר לקום בחצות לילה ולהתאבל מאד על חורבן בית המקדש.
עיי”ש כל דבריו הערבים, ומה שזוכים ע”י כך,

וכן איתא בשיחות הר”ן (סי’ שא) שעיקר עבודת איש ישראלי
הוא בחורף להזהר לקום בחצות לילה,
ובקיץ יזהר לעמוד בבוקר השכם בעלות השחר.

ואם קשה לקום חצות אזי…

והנה מכל מיני סיבות לא כל אחד יכול לקום בחצות לילה
ולהיות עֵר עד אחרי תפילה וכותיקין ולנהל אחר כך יום נורמלי.

אבל זה כן כל אחד יכול לקום פארטאגס
(דהיינו לפנות בוקר, לפני עלות השחר) ולעסוק מאז ואילך בעבודת ה’,

סיפור :

ואני בעצמי בהיותי בארה”ב בלומדי בהיותי בחור צעיר
אצל הגאון הגדול ר’ עזריאל יהודה לעבאוויטש זצ”ל אב”ד בק”ק עדת יראים דוִוין,
הסדר הי’ לקום לפנות בוקר הליכה למקוה וללמוד כשעתיים עד תפילת שחרית
שגם היא היתה ארוכה ובנעימה.

וכן עד היום הזה ישנם ישיבות קדושות שכך נוהגים,
וכן יש בעלי בתים שעוסקים ביום למחייתם ופרנסת אנשי ביתו,
שכך נוהגים, אשרי חלקם, אשרי להם.

והנה הנהגה קדושה זו היא בריאה לגוף לנפש ולנשמה,
ואין ערוך לה, אשרי הזוכה להתקבע בה.

והיא בחי’ (תהלים קלד. א) הנה ברכו את ה’ כל עבדי ה’ העומדים בבית ה’ בלילות.
ומי שזכה לנהוג כן מיד יראה וירגיש אור קדושה שחופפת אותו והרגשה פנימית נפלאה,
קל וחומר במשך הימים והשנים הבאים.

וזהו “ויותר יעקב לבדו”.

רמז להתבודדות, ולשֹרִידים ויחידים שבדור, שעובדים ה’ בלילות לפנות בוקר
“ויאבק איש עמו”, היינו היצר הרע, המפתהו לישון, ועכ”פ להתבטל בשיחה בטילה, או בכל דבר,
“עד עלות השחר”. שגם עבודה קדושה זו לא מפרגן לו, ויעשה הכל מצידו לקלקלה,
וע”כ יש להתחזק בכפליים ואם תצא למלחמה על אויביך אזי ונתנו ה’ אלקיך בידך. (דברים כא-י)

בברכת התורה וכל טוב סלה
ראש ישיבת “נצח מאיר” הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close
דילוג לתוכן