התפילה היא בחי' שיחה עם השם יתברך | פרשת חיי שרה

(בראשית כד – סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה".

כתב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן – תנינא יא) וז"ל דע כשאדם מתפלל בשדה – אזי כל העשבים כולם באים בתוך התפילה, ומסייעין לו, ונותנים לו כח בתפילתו בבחי' (תהלים סה-יד) עמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו.

התפילה = שיחה עם השם ית'

וזה בחי' שנקראת התפילה – שיחה [וכמ"ש תהלים קד-לד] יערב עליו שיחי,
וכתיב (שם קמב-ג) אשפך לפניו שיחי,
וכתיב (שם נה-ג) אריד בשיחי ואהימה,
וכתיב (שם סד-ב) שמע אלקים קולי בשיחי,
וכתיב (שם קב-א) ולפני ה' ישפוך שיחו,
וכתיב (שם עז-ד) אשיחה ותתעטף רוחי,
בבחינת (בראשית ב) שיח שדה, שכל שיח השדה נותנים כח וסיוע בתפילתו.

[ואיתא בשיחות הר"ן סי' קמד, שכשחזר רבינו הק' מלמברג [היא לבוב] והיה עדיין החולאת שלו, דהיינו [שיעול – שחפת] מתגבר עליו, והיה אז נוסע כמעט בכל יום לטייל סמוך לעיר לרפואה, ושאר כוונות נוראות שהיה לו בזה, ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וסיפורים נפלאים ונוראים, גם המאמר המתחיל דע כשאדם מתפלל בשדה.. נאמר ג"כ אז בעת שנסענו עמו לטייל, ועמדו בשדה אחד, והיינו רוצים להתפלל שם, אז אמר התורה הנ"ל, ואמר אח"כ, שכמו שאנחנו עומדים סביבו כך הוא רואה את כל העשבים, איך כל עשב ועשב דוחק את עצמו לכל אחד ואחד מהעומדים שם כדי לעלות ולכנוס בתוך תפילתו, כפי המבואר בתורה הנ"ל.

ואיתא עוד בשיחות הר"ן סי' קסג, שפעם אחת התפלל רבינו ז"ל בבוקר השכם, ואח"כ שלח את בתו הילדה שרה תחיה וקראה אותו, ובא לרבינו ז"ל, ואמר לו לרבינו ז"ל "לך עמי לטייל", והלך עמו חוץ לעיר, והלך בין העשבים – ענה רבינו ז"ל ואמר אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים איך כל עשב ועשב אומר שירה להשי"ת, בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה נאה ויפה כששומעים השירה שלהם, וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה' ביראה [פרומקיי"ט].

ואגב הגברת שרה שנירר ע"ה זיעוכי"א, מחוללת תנועת "בית יעקב" שהצילה את הדור ודורות הבאים ע"י מפעליה, בעיתות רצון היתה יוצאת לחיק הטבע עם תלמידותיה, ומלמדתן תורה זו מרבינו ז"ל, וכן היתה רגילה לצטט הרבה ענינים מדברי רבינו ז"ל, אשריה וזי"ע,

וזה בחי' ויצא יצחק לשוח בשדה, שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו, כנ"ל, שבשביל זה נקראת התפילה שיחה. כנ"ל.
ועל כן בקללה נאמר (דברים יא) והאדמה לא תתן יבולה, כי כל יבול הארץ צריכים ליתן כח וסיוע בתוך התפילה, וכשיש פגם ועיכוב על זה, אזי נאמר והאדמה לא תתן יבולה. וזה יבו"ל ר"ת ויצא יצחק לשוח בשדה, שכל יבול השדה יתפללו עמו.

והנה רבינו הקדוש וכל תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד עצם היום הזה עסקו ועוסקים בכך לצאת לשדה להתבודד ולשפוך שיח ותפילה לפני ה' להתקרב להשי"ת ולעבודתו ולעשות רצונו בלבב שלם [למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה]. וכמובן לא כל האנפין שווים, ויש תקופות שמרבים בכך ויש תקופות אחרות.

ואני ברחמיו יתברך בצעירותי בהתגוררי בבני ברק מול פרדס ברמן זכינו להתבודד שם, וכן היינו נוסעים לפרדסים שע"י נחל הירקון בדיבוק חבירים אנ"ש היקרים.

וכן בהיותי ראש ישיבה בישיבתי ישיבת "נצח מאיר" שבמגדיאל בהוד השרון, הישיבה גבלה ממש עם פרדסים רבים שבהם היינו מתבודדים וקבענו זמנים קבועים לכך לתלמידי ישיבתינו להתבודד שם.

וכן בבואי לירושלים עיה"ק בהיות ד' שנים ראש ישיבת "לב יהודה" שבשכונת מוסררה-מורשה, קבענו זמן קבוע מינימלי לנסוע כל ליל ששי לקבר שמואל והסביבה להתבודד שם, וכן הנני זוכה לגור ממש מול יער ירושלים בשכונת הר נוף, לטעום מהגן עדן הזה.

ויהי רצון שנזכה לעשות רצונו יתברך תמיד.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

להורדה והדפסה עלון לשבת – פרשת חיי שרה

כדאי לקרוא עוד בנושא:

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה