ליקוטי עיצות – צדיק

ק. הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה. וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (לק”ת סי’ ט’)

קא. מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה’ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, מֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִין אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל־כֵּן הֵם מִתְדַּמִּין אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וְהֵם נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל הֵם עוֹשִׂים טוֹבוֹת לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים נוֹאֲפִים, וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן הִיא טוֹבָה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים פּוֹנִים אֲלֵיהֶם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לְהַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם: (לק”ת סי’ ט”ו)

קב. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה: (שם)

קג. אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כְּשֶׁקָּשֶׁה לְךָ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק (וְעַיֵּן חֲקִירוֹת אוֹת ט”ו): (לק”ת סי’ נ”ב)

קד. כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין קְצָת בְּנֵי אָדָם, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק הוּא רָחוֹק מֵהָעוֹלָם: (לק”ת סי’ נ”ח)

קה. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, לָכֵן כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם: (לק”ת סי’ ס”ו)

קו. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא מֵאִיר לְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. [כִּי הוּא הָאוֹר וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם]. וּכְשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁ[מִּתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שְׁמוֹ יוֹתֵר], מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְכָל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַשֵּׁם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם. וְזוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל הָעוֹלָם, כִּי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְהַמֹּחִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם: (לק”ת סי’ ס”ז)

קז. אֲבָל לְהֵפֶךְ חַ”ו, כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְפַּרְסֵם מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה’ כְּלָל, עַל־יְדֵי זֶה כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה’, וַאֲזַי נִתְגַּדְּלִין בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת וְקֵדָרִיִּים שֶׁקּוֹרִין “טַאטֵירִין”, וּבָאִים לָעוֹלָם חַ”ו דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי אִם שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה חַ”ו. וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם וְנִסְתַּלֵּק מְאוֹר הָעֵינַיִם, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נֶחֱרָב וְנִשְׂרָף הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲזַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְקָרִים נֶחֱשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם קוֹנֵן יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא “בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים” וְגוֹ’ “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת”. וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא לְהִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה (נ”א: בְּכָל לַיְלָה) לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעִקָּר לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֲטָאָיו שֶׁגּוֹרְמִים לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּחֱשָׁב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ הֶחֱרִיבוֹ. וְגַם אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֵּחָרֵב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל כָּל זֶה יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל מְאֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל: (שם)

קח. הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁל הַדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְאָז דַּיְקָא הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל. וַאֲזַי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַלֵּק לָהֶם גְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ. וְגַם נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁהוּא קָדוֹשׁ גָּדוֹל כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ד’), וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חַ”ו מַנְהִיג כָּזֶה, אֲזַי כָּל הָעוֹלָם מְבֻלְבָּל, וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים: (לק”ת סי’ ע”ב)

קט. זֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי, כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה. כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כַּנַּ”ל: (שם)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12העמוד הבא

מאמר מקושר

כתיבת תגובה