מעלת וחשיבות מצוות צדקה | פרשת פקודי

תקציר : מעלת וחשיבות מצוות צדקה על פי פרשת השבוע פרשת פקודי מאת ישיבת נצח מאיר ירושלים

וזהו (שמות לח-כו) "בקע לגולגולת, מחצית השקל בשקל הקודש".

מעלת מצות הצדקה עצומה, ומפורסמת והגיונית מאד, ובזכותה זוכים לדברים הרבה מאד בעולם הזה ובעולם הבא.

וכמ"ש חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) אמר רבי אבא, אם נתת מכיסך צדקה, הקב"ה משמרך מן הפיסין, ומן הזימיות, ומן הגולגליות, ומן האנונות. (פי' כל הנ"ל הם מיני מיסים, כגון מס הכנסה, מס גולגולת, ארנונה).

מעלת וחשיבות מצוות צדקה | פרשת פקודי

ועוד אמרו (שם) צדקה וגמ"ח שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה. שהצדקה נוהגת לעניים, וגמ"ח נוהגת לעניים ולעשירים. הצדקה נוהגת בחיים, וגמ"ח בחיים ובמתים. הצדקה נוהגת בממונו. וגמ"ח בין בממונו בין בגופו.

ועוד אמרו (שם) רודף צדקה וחסד – ימצא חיים צדקה וכבוד (משלי כ"א-כ"א). כבוד – בעוה"ז, וחיים לעולם הבא.
ואמרו (שבת קלט.) אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר (ישעיה א-כז) ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה.
ואמרו (שם קנו.) וצדקה תציל ממות (משלי יא-ד, י-ב), ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה.
ואמרו (פסחים ח.) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיהיה בני, או שאהיה בן עולם הבא – צדיק גמור.
ואמרו (סוכה מט:) גדול העושה צדקה מכל הקרבנות.
ואמרו (כ"ה טז:) ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, ואחת מהן "צדקה".
ואמרו (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ג' מבטלין גזירה קשה, תשובה ותפילה וצדקה.
ואמרו (כתובות סו:) מלח ממון – חסר (בצדקה).
ואמרו (גיטין ז.) כל הגוזז מנכסיו, ועושה מהן צדקה – ניצל מדינה של גיהנם.
ואמרו (ב"ב ט.) גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו.
ואמרו (שם) כל הנותן פרוטה לעני – מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים – מתברך בי"א ברכות.
ואמרו (שם) כל הרגיל לעשות צדקה – הוויין לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה.
ואמרו (שם י.) שאל טורנוס רופוס הרשע את רבי עקיבא, אם אלקיכם אוהב עניים, מפני מה אינו מפרנסם?
א"ל כדי שננצל אנו בהם מדינה של גיהנם.

ואמרו (שם) כל צדקה וחסד שישראל עושים בעוה"ז, שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהם שבשמים.
ואמרו (שם) גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה.
ואמרו (שם יא.) מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרי אבותיו בשני בצורת, אמר אבותי גנזו למטה, ואני גנזתי למעלה.
ואמרו (אבות פ"ב מ"ז) מרבה צדקה מרבה שלום.
ואמרו (ב"ר נט-א) עטרת תפארת שיבה. היכן היא מצויה? בדרך צדקה תמצא.
ואמרו (שמו"ר לא-ב) העשיר, ה' מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים. ואם עמד העשיר בנסיונו, ועושה צדקות,
הרי הוא אוכל ממונו בעוה"ז, והקרן קיימת לעוה"ב. והקב"ה מצילנו מדינו של גיהנם.

ואמרו (דב"ר ה-ב) א"ל הקב"ה לדוד הצדקה וכו' שאתה עושה חביבין עלי מבית המקדש.
ואמרו (מדרש זוטא שה"ש א) גדול כח הצדקה, שכל מעשיו של משה לא נשתבחו אלא על הצדקה וכו'.
ואמרו (שם) אילו היו בני דור המבול ואנשי סדום עושים צדקה – לא היו אבודים. עיי"ש.

וזה בחי' "בקע לגולגולת, מחצית השקל בשקל הקודש".

ואמרו חז"ל (ב"ב ט.) בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו.
עכשיו שאין בית המקדש, אם עושים צדקה – מוטב, ואם לאו וכו'.
ואמרו (שהש"ר ו-יז) תרעא דלא פתחיה למצוות צדקה – יהא פתיח לאסייא.

וזה בחי' "בקע", אותיות עקב (כמובא), וזהו "בקע לגולגולת, מחצית השקל", שהמחצית השקל בחי' צדקה היא רפואה וישועה לכל הגוף מכף רגל (עקב) עד ראש (גולגולת) (עיין גם במצוות קמחא דפסחא מצת ראשי תיבות צדקה תציל ממות). ועמ"ל "בקע לגולגולת, מחצית השקל", שהצדקה רפואה לראש, היינו חוסר יישוב הדעת, ובילבול המח, וכאבים ומחלות שונות. וכדפרש"י 'בקע', הוא שם משקל של מחצית השקל.

בברכת התורה וכטו"ס
ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד