משיבת נפש קכ – קלד

משיבת נפש אות – קכח

צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, שֶׁחוּט הַשַּׂעֲרָה יָקָר מְאד מְאד וְהוּא תָּלוּי בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַלְקֵל הַרְבֵּה עַל יְדֵי חוּט הַשַּׂעֲרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַרְבֵּה עַל יְדֵי חוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנִיּוּת, כִּי חוּט הַשַּׂעֲרָה בַּקְּדֻשָּׁה יָקָר מְאד מְאד. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו זִכָּה אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהָרָע אֶל הַטּוֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ וּמֵעֲסָקָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּמִתְפַּלֵּל וְכוּ, וּבְוַדַּאי נִמְצָא בְּכָל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם יְקָרִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד וְכֵן אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת נֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים. וְכל תְּנוּעָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד, כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ וְכוּ, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה אֲפִלּוּ הִיא כַּשַּׂעֲרָה מַמָּשׁ מַה שֶּׁהָאָדָם מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי הָאָדָם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא מָלֵא קְלִפּוֹת וְהֵם כְּרוּכִים אַחַר הָאָדָם מְאד מְאד, וְלוּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו בְּכָל עֵת לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד שֶׁלּא תַּתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. כִּי עַל יְדֵי פְּגָם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁנּוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהַטּוֹת הַרְבֵּה לִדְרָכִים נְבוֹכִים, וְכַאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁעִקַּר קִלְקוּלָיו וּפְגָמָיו וַחֲטָאָיו רַחֲמָנָא לִצְלָן, כֻּלָּם הִתְחִילוּ מִחוּט הַשַּׂעֲרָה עַל יְדֵי שֶׁלּא הָיָה נִזְהָר בַּתְּחִלָּה לִשְׁמר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַמֵּסִית מְעַט מְעַט רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וּכְעָבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע עַל הָאָדָם הָיָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפֵס תִּקְוָה, אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה כִּי חוּט הַשַּׂעֲרָה דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאד מְאד וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר נִתְעָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד נֶגְדָּם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁיְּנַתֵּק וְיַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא יָקָר מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת יִתְלַקְּטוּ יַחַד בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְיִזְכֶּה עַל יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלקוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהֵם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ”ל, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב בְּכָל פַּעַם שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים תְּלוּיִים בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, בִּבְחִינַת וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הִלְכוֹת נְזִיקִין הֲלָכָה ד אוֹת ג וְעַיֵּן צַדִּיק אוֹת ע”ד)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15העמוד הבא

כתיבת תגובה