משיבת נפש אות א, ב, ג – מספרי ברסלב

משיבת נפש אות א | ספרי ברסלב

עַל יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין עַד שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמָן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי כּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבּקֶר הֲלָכָה א אוֹת ה)

# מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה מְאד, שֶׁלּא יַפִּיל וְלא יְרַחֵק אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם בֵּין בַּעֲלִיָּה וּבֵין בִּיְרִידָה. וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבר עָלָיו יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ (שֶׁקּוֹרִין דֶּער הַאלְטִין זִיךְ) וִיקַיֵּם אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם שָׁם הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ ( “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” ח”א סִימָן ו) עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת י וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ שָׁם: כְּשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בִּרְצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַיֵּל וְנָפִיק, בְּחִינַת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ”.

הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לַחֲגר מָתְנָיו שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם תָּמִיד בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, הַיְנוּ בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה עֲלִיָּה לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמד שָׁם וְלא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּזֶה וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאד, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בִּרְצא וְכוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפּל חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, גַּם שָׁם אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה,

רַק יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וּבְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: “וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ” בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי שְׁתֵּי בְּקִיאֻיּוֹת אֵלּוּ. וּבֶאֱמֶת הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאד שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע, שֶׁצְּרִיכִין לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יִפּל מִשּׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל וִיקַיֵּם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בְּקִיאֻיּוֹת אֵלּוּ אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאָז יְמִין הַשֵּׁם פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְזוֹכֶה לִכְבוֹד הַשֵּׁם וְנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא אַשְׁרֵי לוֹ (שָׁם)

# לִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּבֵּר אָז עָלָיו הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכְנס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְחוֹזֵר לְאָחוֹר לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּשֶׁרוֹאִין, שֶׁהָאָדָם סָמוּךְ מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס, אֲזַי הֵם מִתְפַּשְּׁטִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן,

עַל כֵּן צְרִיכִין אָז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל נֶגְדָּם לַעֲמד עַל עָמְדוֹ וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק לְהִתְחַזֵּק מְאד לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִכְנס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ מְאד.

וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת שֶׁהָאָדָם נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִין וּבָאִים לְעֶזְרָתוֹ בְּעֵת הַצּרֶךְ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דּחַק וְעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם.

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים וּמִסְתָמָא בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה שָׁנִים בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁקּוֹרִין אוּרְמַטְיֶע, וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא (“לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” חֵלֶק ב סִימָן מ”ח)

1 2 3העמוד הבא
פדיון כפרות להתברך בשנה טובה לכל המשפחה

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *