משיבת נפש אות א, ב, ג – מספרי ברסלב

משיבת נפש אות ג

צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלקוּת אוֹ אִם נִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִתְגָּרִים בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק הַרְבֵּה לְבַל יִפּל מִזֶּה וְאַל יֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כֵּן אֲלָפִים וְּרְבָבוֹת פְּעָמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת וְלא יֵצֵא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי אוֹר הִתְלַהֲבוּת לְבָבוֹ הוּא נִכְסָף לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְפִי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֶּה, וּבֶאֱמֶת כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת. אַךְ אִם אַף עַל פִּי כֵן יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמִתְגָּרֶה בּוֹ עַתָּה בְּיוֹתֵר דַּיְקָא, אַל יִפּל לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק יִתְחַזֵּק לִבְלִי לָצֵאת עַל כָּל פָּנִים מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וִיקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה” שֶׁלּא יִרְשַׁע הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁרָצָה לִצְדַּק הַרְבֵּה וְלא עָלְתָה בְּיָדוֹ. וְאָז כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה וְיִהְיֶה חָזָק בָּזֶה הַרְבֵּה, אָז יֵלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכּוֹ וְיוּכַל בְּכָל פַּעַם לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְתּם עֵינָיו בְּכָל עֵת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה לָצֵאת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, וְאִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם, עַל כָּל פָּנִים לא יִפּל מִזֶּה כְּלָל וּכְלָל רַק יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי הַתּוֹרָה מְשַׁבֶּרֶת וּמְבַטֶּלֶת כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הָרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת בָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם ט”ז)

# הַחֲבֵרִים הַמְקרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאוֹחֲזִים אֶת עַצְמָם בָּהֶם, רָאוּי שֶׁיְּחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּגדֶל כּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה בְּיוֹתֵר וְלא יָצְאָה עֲדַיִן מֵחֹל אֶל הַקּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, גַּם אוֹתוֹ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹת וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה בְּגדֶל כּחוֹ וְזֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. כִּי אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ אִם עַכְשָׁו עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה וְנִפְלָאָה לָנֶצַח. גַּם צְרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַזְכִּיר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ כָּל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם (שָׁם י”ג)

# כְּבָר מְבאָר לְעֵיל מֵעִנְיַן הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עַד אֵין שִׁעוּר, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבר עַל הָאָדָם קדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁגַּם עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים עָבַר עֲלֵיהֶם כָּל זֶה. וְהָעִקָּר לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאד שֶׁיֵּאָחֵז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְעוֹלָם, וְלא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, וְלא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם יַעַבְרוּ עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה מִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. וְהָעִקָּר שֶׁלּא לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל לִכְנס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם תָּמִיד וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד (שָׁם)

העמוד הקודם 1 2 3

מאמר מקושר

כתיבת תגובה