משיבת נפש כ, כא, כב, כג ,כד, כה

 משיבת נפש אות – כה

מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאַחַר כָּךְ נִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים, כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלא עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר הוּא נוֹפֵל בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר, וּמֵאַיִן בָּא שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיַחֲזר בִּתְשׁוּבָה אַךְ הָעִנְיָן הוּא כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כּחַ גָּדוֹל לַעֲמד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לא הָיָה לוֹ כּחַ לַעֲמד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע לא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם מַה שֶּׁלּא יוּכַל לַעֲמד בָּהֶם אַךְ עִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם וְהָעִקָּר תַּאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכּחוֹ, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מחוֹ וְנֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכּחוֹ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זאת, כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכָל זֶה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם שֶׁזֶּה עִקַּר הַכּחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַחָכְמָה תָּעז לְחָכָם” וְכוּ וְעַל כֵּן חָכְמָה אוֹתִיּוֹת כּ”חַ מָ”ה, כִּי הַמּחִין הֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיַּאֲמִין בְּכחוֹ וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכחַ שִׂכְלוֹ וּמחוֹ לַעֲמד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת אֲפִלּוּ נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי הַמּחַ וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כּחוֹ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל רַק מחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד, כִּי עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִין לְכָל הַתַּאֲווֹת וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל. רַק אַדְרַבָּה, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר לְדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאד. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאד מְאד וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבר אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה” שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה וְלֵידַע, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאד מְאד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כּחַ גָּדוֹל לַעֲמד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִקָּר שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכּחוֹ כַּנַּ”ל וּמֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אוֹרֶבֶת מְאד עַל הָאָדָם וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹתֵר וּבוֹלַעַת אוֹתוֹ יוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּגַּעַת לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלעַ גַּם נְקֻדָּה זאת גַּם כֵּן וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי לִבְלעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְלעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, אֲזַי זאת הַנְּקֻדָּה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, כִּי זאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל הַפְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתוֹ הוּא בַּעַל כּחַ גָּדוֹל מְאד וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לִבְלעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אפֶן וְלא דַּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִבְלעַ אוֹתָהּ, אַף גַּם זאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִזּאת הַנְּשָׁמָה וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּלְכָּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל יְדֵי זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בַּעַל כּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת וּלְהַחֲזִיר הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִמֶּנּוּ אַךְ בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִסְמךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹלַעַת אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה רְשָׁעִים שֶׁלּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי זֶה סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמד עֲלֵיהֶם. בְּוַדַּאי צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְלא עָלְתָה בְּיָדוֹ וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עז לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי וְיִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי עִקַּר הַכּחַ לַעֲמד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלָל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. [וְעַיֵּן גָּלוּת וּגְאֻלָּה אוֹת ו צַדִּיק אוֹת נ”ט] (בִּרְכוֹת הָרֵיחַ הֲלָכָה ד אוֹת א ב)

 משיבת נפש אות – כה

כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, יֵדַע שֶׁמִן הַשָּׁמַיִם הוּא, כִּי הִתְרַחֲקוּת הוּא תַּכְלִית הִתְקָרְבוּת, עַל כֵּן נָפַל כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲצָתוֹ, שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ (שָׁם רס”א)

העמוד הקודם 1 2 3 4 5 6

כתיבת תגובה