ספר שמות

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לספר שמות

לכבוד…

אחדשה"ט!

 בעזהי"ת אכתוב כמה פנינים הקשורים לפרשת השבוע.

חינוך ילדים – הזמן הנכון והטוב לחתונה !

 

 וזהו (שמות א, א) "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו".

 כי צריך כל יהודי לדאוג להמשכיות הדורות שכולם יהיו קדושים וטהורים וילכו בדרך ה', וזה יסוד מוסד שהכל תלוי בו, וכמו שכתוב (בראשית יח, יט) "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' ".

 וידוע שעם ההתבגרות באים הנסיונות הגדולים, והרבה מאד מאד נכשלים בחטאת נעורים, שהיא העבירה הכי חמורה, וכנפסק בשו"ע אבן העזר סי' כג ס"א, וז"ל "ועוון זה – חמור מכל עבירות שבתורה", עכ"ל.

 וגם ידוע שעם ההתבגרות וגיל הטיפש עשרה, וגיל המרידה, הנערים מנוערים מחכמה, אבל חושבים שמבינים, ולפעמים מחליטים דברים חמורים שיש להם השלכות אפילו לדורות, ע"כ הטילו חז"ל על ההורים לדאוג להשיאם צעירים, לפני שהשיגעונות והעוונות ישתלטו עליהם, וכמ"ש חז"ל (קדושין כט.) "האב חייב בבנו להשיאו אשה".

 וזה בחי' מ"ש חז"ל (אבות ה, כא) "בן שמונה עשרה לחופה" (ועיין בשו"ע אבן העזר סי' א, ס"ג), וע' במחזור ויטרי על המשנה הנ"ל, שכתב שְ י"ח פעמים כתוב "אדם" בספר בראשית, עד שנזדווגה לו חוה.

 וכתב בפענח רזא (חיברו א' הקדמונים רבינו יצחק בר' הלוי נכד רבי שמואל מפלייזא בעל הסימנים של ההגדה), שמביא פנינים מבעלי התוספות. שכתב על הפסוק (בראשית כא -יג) "והוא אישה בבתוליה יקח", רמז לבן י"ח לחופה, כמנין והו"א. וזהו (תהלים יט-ו ) והו"א כחתן יוצא מחופתו. וכ"כ בתשבץ קטן (לתלמיד מהר"ם מר"ב) סי' תס"ה.

 וזה בחי' "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו". דלכאורה קשה למה צריך להזכיר הפסוק ש"איש וביתו באו" ? אלא שיעקב אבינו קיבל את הדין והבין שאין מנוס מלרדת מצרימה, וידע היטב שמצרים היא ערוות הארץ ומקום זימה ותועבות, ופחד ודאג לדורותיו לבל יכשלו ח"ו בחמורות, ומי יודע מה יהי' ההמשך..,

 וע"כ טיכס עצה לפני ירידתו למצרים לחתן כל אחד ואחד מזרעו, שהוא בר הכי, שזו העצה הכי טובה לענינינו (ואח"כ מצאתי כן בפסיקתא זוטרתא, ובחזקוני, וז"ל איש וביתו. איש ואשתו כדכתיב (בראשית מו, כו) מלבד נשי בני יעקב, לפי שהיה יעקב יודע בהם במצרים שהם שטופי זימה, והיה ירא שמא ילמדו בניו ממעשיהם, השיאם קודם שירדו למצרים ע"כ וברוך שכיוונתי.

 וזהו בחי' מ"ש חז"ל בדרך הגזמה (פסחים קיג.) בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה.

 וזה בחי' מ"ש חז"ל (סנהדרין עו.) אל תחלל את בתך להזנותה (ויקרא יט, כ), וזה המשהה בתו בוגרת. ואמרו (יבמות סב:) "המדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך".

 כי החתונה נותנת כלים להתמודד עם בעיות ואתגרי ונסיונות החיים, וכמ"ש חז"ל (שם) כל אדם שאין לו אשה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא תורה, בלא חומה.

 ואמרו (ב"ר יז, ב) כל שאין לו אשה, שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא כפרה, בלא שלום, בלא חיים, אף אינו אדם שלם, אף ממעט את הדמות, והוסיפו (ילקוט שמעוני כי תצא, סי' תתקלד) כל מי שיושב בלא אשה – יצר הרע שולט עליו.

 ואמרו בזוה"ק (חי"א קכב) שכינתא לא שריא בביתא, אלא בזימנא דמתנסיב בר נש, ואזדווג באנתתיה. שזה בחי' (בראשית מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה, הנאמר ביעקב בעקבות הנ"ל.

 ויהי רצון שנזכה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאינו וכו' להיות קדושים וטהורים כרצון ה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש מוסדות ברסלב מאיר

הרה"ח שמעון יוסף ויזנפלד הכהן שליט"א

כתיבת תגובה