עם ישראל חי – כי יודעים לחיות! מתוך העלון “עלה לתרופה”.

עם ישראל חי – למה כי יודעים לחיות בכל המצבים והגלויות! מתוך העלון “עלה לתרופה” כנסו לקרוא ולהתחזק.

לדעת לחיות

החיים האמתיים נמצאים במוח,
היכן ששוכנת הדעת שאיננה יכולה לעולם.
לגווע, צריך לדעת לחיות!

פרשת השבוע מעמידה אותנו ברגעים שלפני הירידה למצרים,
בנקודה בה כבר ניתן לראות בבירור את הירידה,
והיא מלאה ברמזים ודיבורים שאמורים להתלוות אלינו
כשנרד למצרים ולכל הגלויות הבאות בעקבותיה,
וכפרשה החותמת את ספר בראשית אנו מסיימים את קריאתה במילים
‘חזק חזק ונתחזק’.

עם ישראל חי

התפקיד העיקרי של האדם בעולם הזה הוא לחיות,
וכמה שהדבר נשמע פשוט ומתבקש הרי שאין זה פשוט,
משום שלא הרבה אנשים יכולים להעיד על עצמם שאכן חיים הם את החיים
שראוי לכנותם בשם ‘חיים’.

אבל התפקיד הזה אינו מסתיים בחיים לבדם,
על האדם לדאוג לכך שחייו לא יסתיימו ביום מותו,
הוא מוכרח לחיות גם אחרי שימות.
ולכן מצווה כל אדם להעמיד בנים ולעשות תלמידים.
עם ישראל הוא עם חי, העסק המרכזי בחייו הם החיים,
הוא דואג לחיות ולהביא לעולם חיים,
וגם להחיות את החיים ולדאוג שהם ימשיכו לחיות.

החיים אינם מסתכמים בנשימות ונשיפות –
פעולה זו מאפשרת את החיים אך איננה החיים בעצמם.

החיים הם החלק הבלתי גווע שיש בכל אחד מאתנו,
והם שוכנים במוח ששם הנשמה שבאה מהעולם הבא ושייכת לשם.
כל מה שיכול ועלול למות איננו החיים, אלא הכלי בו שוכנים החיים.

החלק הבלתי גווע שמקורו בעולם הבא זו הדעת,
וכפי שמוטל על כל אדם לקנות דעת אמתית,
ולהחיות את עצמו, כך מוטל עליו לראות שהחיים הללו ימשיכו להתקיים גם לאחר מותו,
באמצעות ילדיו או תלמידיו שיקבלו את דעתו.

ולכן ביקש יעקב אבינו רחמים שיחלה אדם וייחלש קודם מותו
כדי שיצווה לביתו, וזה מה שעושה יעקב אבינו.
הוא קורא לבניו ומנחיל להם את דעתו, והדעת הם החיים עצמם.

הנשמה והדעת הם עיקר החיים

הדבר היקר ביותר שיש לאדם בעולם הם החיים בעצמם.
‘בעלי חיים’ יש רבים, אך אין כל דמיון ביניהם.

כדי לחיות צריכים גם לדעת איך לחיות.
יעקב אבינו התייגע כל ימיו לחיות, דהיינו לחבר נשמה וגוף,
להכניס נשמה ודעת בכל פעולה ועניין גשמי וחומרי.
עכשיו, קודם פטירתו עושה יעקב אבינו שני דברים שקשורים לחיים –
הוא מוריש את דעתו הקדושה לבניו אחריו שימשיכו,
ובכך מפקיד בידיהם את חייו שימשיכו להתקיים בעולם גם לאחר הסתלקותו,
ובירושה זו הוא גם מלמד אותם איך לחיות גם בתוך הירידה. בתוך הגשמיות.

“מצרים” היא סמל לכל המיצרים שעוברים על האדם בעולם,
והמייצר הראשון הוא הגוף בעצמו.
השעבוד לחומריות עבור הנשמה – הוא לא פחות מאשר גלות,
ולשם צריכים להמשיך את החיים.

פרשת השבוע מזכירה לנו שאת החיים צריכים לקחת לכל מקום.
זה הדעת שירשנו וקיבלנו מהאבות הקדושים ומהצדיקים,
והמקום בו אנו נדרשים להשתמש בעיקר בדעת הזו
הם הגלויות והמצבים בהם נדמה שאי אפשר לחיות.

דווקא שם תתחזק ותחייה.

מתוך גליון ‘עלה לתרופה
לקבלת הגליון (עלון לשבת על פרשת השבוע)
בדוא”ל: a028080148@gmail.com

עם ישראל חי

יש לכם ברכות תפילות שכתבתם ורוצים לשתף ולזכות את הרבים?
הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה