פרשת השבוע וישלח – בנות ישראל
חינוך הילדים - זה האוצר והיהלומים הכי חשובים לנו.על כן צריך יותר כוח ומחשבה איך להצליח בחינוך!
תקציר: פרשת השבוע וישלח מדבר ראש השיבה על חינוך הילדים, על הנוער שחי את החיים וחושב שרואה למרחוק וחושב שמבינים ויכולים להחליט לבדם על המהלכים של החיים, ולא מבינים את ההשלכות והסכנות שבדרך. וזאת כי מקבלים את העיצות מהחברים ולא מהמורים ולא מהחכמים והצדיקים האמיתיים שרוצים בטובתם הנצחית – ואת היסוד הזה יש להשריש בנו ובהם!
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע וישלח
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור לפרשת השבוע,
וזהו (בראשית לד, א, ב) "ותצא דינה בית לאה.. לראות בבנות הארץ. וירא אותה שכם בן חמור וַ..וַ..ויענה".
ופרש"י (והוא בב"ר פ-א) בת לאה ולא בת יעקב?! אלא על שם יציאתה נקראת "בת לאה", שאף היא יצאנית היתה שנאמר (לעיל ל-טז) ותצא לאה לקראתו. ועליה משלו משל "כאמה כבתה" (יחזקאל טז-מד).
והנה דינה לא התיעצה עם הוריה, אלא בהיותה נערה מבינה, חשבה שהיא מבינה לבדה ויכולה להחליט לבד בעצמה, וכן עשתה, וכשהיא החליטה לעשות מה שעשתה בודאי שלא היתה מודעת להרבה דברים שעלולים לקרות, לכן הווה אומר שהיא לא הבינה במאי עסקינן כלומר היא לא הבינה את כל הסוגיה ולא ראתה את כל התמונה, ובכל זאת פסקה לעצמה בנושאים חמורים ביותר, בחׂשבה שהם דברים קלים שבקלים ואין מה לשאול בכלל, ובסוף הווה מה דהווה, והסוף העצוב שלה יתפרסם, וממשיך להתפרסם לדורות עולם,
ולא בכדי התורה פירסמה סיפור זה לדורות עולם. ובודאי שכוונת התורה היא לא כדי לבזות אותה אלא כדי שנלמד אנחנו לקח.
והנה בדור שלנו קיימת אותה תופעה, שנערות בחשבן שהם גדולות,, וחכמות מספיק להחליט ולהבין בעצמן – מתחברות עם מי שלא ראוי להתחבר (וחברה בגיל ההתבגרות יש לה השפעה עצומה על חברתה ולעתים משפיע הרבה יותר ממורותיה והוריה).
וחברה זו מרעילה אותה עם ידיעות רעשניות, והשקפות עקומות ומסוכנות שבסופו של דבר מצמיחות עשבים שוטים ופרי ביאושים, ומרחיקה אותה מאורחות חיים בבחי' (ירמיה ב-יג) כי אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים, וכן לפעמים מחליטה לטייל ברחובות קריה, כגון בליל שבת קודש, לבד. או עם חברה הדומה לה, אשר הוא זמן שגם שועלים קטנים וגדולים המחבלים את הכרמים מסתובבים ברחובות, לצוד את מצודתם, וכן אז מסתובבות נערות קלוקלות הקורנות אושר מדומה הבא מהוללות וליצנות (וניבול פה), וקורה מה שקורה (ולא תמיד קורה מיד, אלא לאט לאט, הקלות ראש וקלות דעת תופסים את מקום היראת שמים. וממה שהנשמה הבריאה והיראת שמים סולדים, הקלות דעת מקרבת , והתוצאות יגיעו, בוא יבואו ולא יאחרו).
ולפעמים לומדת מאיזה חברה לערוך קניות בקניון (שם אמרו לה המבחר יותר גדול, המודלים יותר עדכניים, והמחיר משתלם) ולא מבינה משמעות הדברים, שהקניון הזה כרוך וכורך אותה בעוד הרבה ענינים שהם היפך רצון ה', ומקררים את היראת שמים, ומחממים ומתדלקים את היצרים וכו'.
וכן יש סכנות בטיולים של בנות (בלי השגחה מתאימה) בארץ ובחוצה לארץ, בסדנאות חוגים וקורסים, ובלימודים לצורך פרנסה עתידית. וסכנת הפלאפון מפורסמת.
וממה שהתורה הזכירה "ותצא דינה בת לאה, אשר ילדה ליעקב" – רימזה התורה שההורים יש להם חלק לא מבוטל בכישלון ובחורבן דרך הבת, והאמא ביותר, וכדפרש"י (מחז"ל). אבל גם האב לא יוצא נקי (כמו שהזכיר הפסוק "אשר ילדה ליעקב"!).
וכל הדברים שדיברנו נוגעים גם לבנים – הנערים בוואריאציות שונות.
ולא הוזכרה הבת (צרת הבת) אלא משום שהפסוק בהכי קמיירי, אבל באמת הסכנה והחורבן מצוי אצל הבנים לא פחות, וההורים צריכים לשמור על היקר להם מכל, ולנקוט צעדים בהקדם.
והזריז משובח ומֻרווח. ויש להתייעץ עם מביני דבר.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
